לפעמים נראה ,
שהכל כה נורא.
לעיתים מרגישים כי
השמש כבר שקעה.
המרה עוטפת הכל,
ובלב שוכן לו השכול.
דמעה בלאט מחרישה,
ולרגע איבדנו תחושה.
אך פתאום מאי שם,
הזריחה מתחילה להפציע.
וכבר נראה לעולם
שיום חדש יגיע.
יום בו כל החלונות פתוחים,
יום בו השמיים צוחקים.
יום של שמחה ושל צחוק,
היום הזה, כבר לא רחוק..
תגובות
ואנו כבר באלול תכף.