כוחות סבל

בדיחה פנימית מסמינריון עמינדב תשס"ו....

אבל אני מבינה שזה היה חלום חייך, אז לכן זה לא רלוונטי, למרות שעכשיו את מרגישה כמו ילדה מוכה.. (אם זה ינחם אותך גמני במהלך הסמינריון סבלתי מתדמית הילדה המוכה, בגלל שהתפלחתי למרחבי נתניה מפירצה בלתי חוקית, השתפשתי קשות בירך, וכל נגיעה קלה שנגעו בי שם זיכתה את הסובבים בצרחה, ממש כמו ילדה מוכה... (אני מקווה שאת זוכרת מה שהיא אמרה...)

ועכשיו נעבור לרמה המקצועית של הקטע: יש לך את זה! ואפעם לא ידעתי... אז בבקשה, לטובת כולם, המשיכי לכתוב!

והנה דירוג בשיטה החדשה שלי:

10 חרוזים. (בתור התחלה אני מרשה לעצמי להפריז עם הניקוד.. למרות שהקטע באמת הולם אותו)

ואם אני צריכה לעשות, אז זה בגלל שמכריחים אותי, אז נכון ענת שלמדנו שמותר לי להגיד לא, ושלאפחד אסור לגעת בי?

אז לכי ספרי את זה לרופא...

הרצון נגמר בפחד..

אז הם מוצאים תורמים אחרים..

אמאאאאאא!!!!

אבל יפה!

אסור לי לתרום כי אני מתחת למשקל שצריך, וגם אני בטוחה שאפחד לא ירצה את הדם שלי... ובדיוק בגלל זה אני מחוייבת לעשות בדיקות דם, אבל אני מפחדת...

אז אשריהם של כל התורמים! אולי תנדבו לי קצת דם טהור?

איזה חלום....

אני מצטרפת לשירה....

ואני פוחדת שכשאני אהיה בת 18 אני לא אהיה במשקל המתאים...

את עוד רגע בגובה שלי! וגובה בה יחד עם המשקל...

זה שאת גבוהה לגילך זה לא אומר שאני נמוכה...

ואני חותמת את ההתכתבות הזו כאן, כי זה כבר לא קשור לקטע של ענת, וחוצמיזה זה לא יפה להתכתב ככה בפומבי.. בשביל זה יש מסרישי, אבל אל תכתבי לי כי אין לי כוח לשטויות.

אן לכם כלל ממה לפחד!

ואני לא צוחקת או מתבדחת, אני עברתי את הדבר על בשרי! ממש! ונכון שהייה כואב ודבר הייה כרוך בסבל שידעתי עליו מראש, אך זהו הדבר שהניע אותי יותר לכך... ולכן התחלתי לשרין לעצמי כוחות סבל,(לכן קראתי לקטע כך) כי ללוי זה מזמן כבר הייתי מתוסכלת מכך שלא תרמתי דם.

מה עוד שאצלי הייה גם פרמדיק שאותו יום הייה שאנן מעל הנורמל... כך שלולי הפרמדיקית השניה, מזמן הייתם מוצאים את עצמכם בהלוותי, בגלל חוסר זרימת דם טיפשית.

אך לא באתי להפחיד(דפוקה שכמוני) כמו שכתבתי לעי"ל החובש הצבאי אמר:"עד החתונה זה יעבור" ואלעד אכן צדק! הכאבים חלפו להם ואיתם גם הסימנים. כך שאין לפחד ככל!!!

חח זה התירוץ שאת הבאת להם כדי להשתחרר?...

גמני חשבתי על תירוץ בסגנון של מחלה, אבל כנראה הייתי נראית יותר מדי בריאה...

שירה קרעת אותי מצחוק!

לא הלכתי אליו לצורך שיחרור(למרות שהייה לי צורך בשיחורר לחינה של חברה שלי ולא ניצלתי זאת וזה ממש מבאס!) אלא בגלל שאנשים שבכלל לא מריכים אותי ברובן, ראו את הכתמים שסגולים שלי והלחיצו אותי ברמות מטורפות וכולם אמרו לי ללכת לבדוק את זה, כי זה נראה ממש מפחיד! (טוב שלא זכית לראות זאת) אז נגשתי למדריכה שלי שתפנה אותי לאיזו אחות או חובשת בסמינריון והיא פתאום הכניסה אותי לחדר צוות ומפנה אותי לאלעד(שהוא באמת עדין כמו בת) הוא הביט הזה במבט חטוף בכתמים ואמר את דברו... הוא גם הוסיף שאצל בנות זה יותר נפוץ מאשר אצל בנים, אך זה רק גרם לי לענות לו:"ברוך שעשני כרצונו"!

שהוד מעלת אלעד בדק אותך! אני הייתי מתחמקת...

והיית יכולהלנצל את זה לשיחרור, אני כל יום באתי למדריכה שלי עם יציאה חדשה לרעיון לשיחרור...

אבל תודי שהיציאה הכי יציאתית זו זאת שעבדה עליהם שסבתא שלה נפטרה כדי להשתחרר.... כמו ששרנו בשיר סיום (אני חיברתי את רובו!)- "את סבתא הרגתי כדי להשתחרר...." זוכרת?

זה אכן שיר איכותי! הייתה לי תחושה על הרגע הראשון שאת היוצרת. (אשמח אם תשלחי לי את המילים, ברשותך כמובן)

הייה ממש כיף לצחוק על כל מה שהלך שם, אנחנו(אני עוד שתיים מהקבוצה) עשינו זאת בצ'ופר של ערב שבת אם זכור לך?!

ובהשר לבדיקה של אלעד, זה הייה סה"כ על היום הראשון/שני שעוד לא הרגשתי את החשיבות שלו... אך בכול אופן הוא גם אם הוא הייה "בודק" (עלק לבדוק סה"כ העיף מבט,) אותי ביום האחרון לא הייתי כזו מתפדחת, אני יותר תיפוס שעושה פדיחות מאשר מקבל אותן...

בס"ד

זה דבר ראשון. ב"ה זכיתי לתרום דם פעמיים וזו היתה בהחלט חוויה מהנה!

[בעיקר אחרי כמובן... תוך כדי זה בהחלט קצת קשה...]

הפעם האחרונה היתה רק לפני כמה ימים ועכשיו היד שלי מרגישה טוב ב"ה. יש בה חור ממש קטנטן והיא עוד טיפטיפה כואבת בעיקר באזור המרפק.. אבל זה שווה את זה!!

בהחלט הרגשת סיפוק. וגם אצלי זה היה סוג של חלום.

ואל תשכחו - הפעם הראשונה היא הכי קשה! אם אין תופעות חריגות זה רק נהיה יותר קל!

שכוייעח עצום לך ולכולם.

ולכל מי שמפחד\ת - באמת אין ממה. יש לי חברה שאמרה ש"אם אני עברתי - אז כולן יכולות" [וזה ממש נראה הגיוני. הייתם צריכים לראות אותה לפני, תוך כדי וכמובן - אחרי!]

וכמובן - 50 ק"ג לפחות [יש יתרונות לשמנים...] ושיהיה לכם מספיק המוגלובין [בודקים שם..] ולהרגיש טוב, לשתות הרבה הרבה!! לפני ואחרי...