אָז אֶדַּע

חָלוֹן נִפְתַּח,
עִם רוּח צַח,
וְרֹאשׁ מוּנָח
עַל כָּתֵף.

קֶרֶן אוֹר,
לֹא עוֹד שָׁחוֹר,
לֹא עָנָן אָפֹר
מְרָחֵף.

פְּרִיחָה שְׁקֵטָה,
שָׂדֶה כָּפְתָּה,
וּכְמוֹ הָיְתָה
לְמָזוֹר.

מָזוֹר לִכְאֵבָי,
בְּיָמַי, לֵילוֹתַי,
עֵת הוֹתַרְתִּי פְּצָעַי
מֵאָחוֹר.

מַחְשָׁבוֹת, תְּהִיוֹת,
שֶׁל לִהְיוֹת, לֹא לִהְיוֹת,
מְטַלְטְלוֹת אַשְׁלָיוֹת
שֶׁלִּי הִבְטַחְתָּ.

רַק בָּטוּחַ, לֹא אוּלַי,
נְקִיּוֹת יִהְיוּ יָדַי,
אוֹ רָק אָז אֶדַּע וַדַּאי,
אֵלַי חָזַרְתָּ.