כְּבָר שָׁנִים שֶׁהִיא שׁוֹתֶקֶת,
לֹא אוֹמֶרֶת דָּבָר,
אֶת חַיֶּיהָ מְחַבֶּקֶת,
מַחְבִּיאָה מִתַּחַת כָּר.
לֹא רָצְתָה, אַךְ הוּא אָמַר לָהּ:
"זֶה לְטוֹבָתֵךְ בִּלְבָד",
וְכָל מַה שֶּׁנִשְׁאַר לָהּ
מַזְכָּרוֹת קְטַּנוֹת בַּצַּד.
לֹא רוֹאָה כְּבָר אֲנָשִׁים,
לֹא תִּשְׁמַע הֶמְיַת רְחוֹב,
רַק רִגְשׁוֹת אָשָׁם קָשִׁים
מְבַלְבְּלִים בֵּין רָע לְטוֹב.
כְּשֶׁהוּא יַחְזוֹר, הִיא כְּבָר יוֹדַעַת
תֵּיעָלֵם לָהּ לְאִטָהּ,
אֶת קוֹלוֹ הִיא שׁוּב שׁוֹמַעַת,
אַךְ מִי יִשְׁמַע אֶת שְׁתִיקָתָהּ?
תגובות
פשוט כתיבה ייחודית ומרשימה.
אח..אח..
נהינתי...תודה.
שב"ש...
שכל אחד לוקיח את השיר לכון שלו
היפה בשיר סוף שכל אחד לפי לוקיח תסוף
כראות עינו,שי מקסים
אגב, אדרת, השירים שלך זה אחד מהדברים שגורמים לי לרצות לדעת לנגן. תמיד.
הם זורמים כל כך, שאתה פשוט יכול לדמיין שזה כבר שיר מולחן שאתה מכיר... מכירה את ההרגשה?
בכל אופן תודה על המחמאה. :-)
מול שירים כאלה יש לך את התחושה שהמילים יאבדו את משמעותם...
יישר כוח!