בס"ד
כחומר ביד היוצר אני.
נותנת לעולם לשחק בי.
אדישה
למה שקורה סביבי.
מה שיהיה יהיה.
זורמת על נהר החיים,
לא שוחה, לא טובעת,
צפה על פני המים.
ולא יודעת להחליט,
אם אדישות רעה היא,
או שמא אמונה,
שכל מעשיו יתברך-
לטובה.
כי כזאת אני.
רוצה- מכה מפה,
רוצה- מרפה משם.
חופשי הוא לעשות בי כרצונו.
תגובות
ושוב, קטע מדהים.
הלוואי עליי כזו כתיבה.
א.לא בטוחה שאין לך..אני מחכה..
ב.גם אם לא - סמכי על ה' שהוא נתן לכל אחד את הדרך המדויקת בשבילו לבטא ת'עולם הפנימי שלו..
אין מה לחפש במסלולים אחרים..
ג.אני מקווה שאת לא צכה שאגיד לך מה הכשרונות שלך...
מסלולים? נשמע מוכר. =)
ג.- אני מקווה מאוד, אביה... אחרת, את יודעת מה קורה.
א. את כבר יודעת.. נדבר עלזה בהיזדמנות, לא?
ב.מסלולים.. דיברנו עלזה.. לא נשמה?
ג. אהמ. אני אעדיף לשתוק. תודה!
"שתיקה כהודאה".
מוות באישי! אבל רק אחרי שתתחבר, כי כבר פוצצתי מספיק...
אני חושבת שיש כאן אוסף של רעיונות. הלכת על המון אוסוציאציות. פעם זה חומר ופעם זה מים.. צריך להחליט על מה הולכים כדי שזה יהיה רציף ואמין..
ואני לא מסכימה עם הבית האחרון -אבל זה כנראה בעיה שלי.
שבת שלום!
רק שהמסר אולי לא כל כך נכון מהסיבה הפשוטה שה' הביא לאדם בחירה "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" ויש אפשרות לשנות ולהשתנות כך שלא ממש טוב להיות אדישה לקורה סביב.
שיר נהדר "חומר" מצוין.
היא בקשה שיתן לה ייסורים לא שזה בסדר.. אבל נו... כל אחד והאמונה שלו
הבעתי אדישות, אני חושבת. אבל אני לא סגורה על זה.
זה לא נכתב מילה מילה- המילה הראשונה והאחרונה נכתבות באותה שניה.
זה מה שיצא.
נראלי שזה מביע אדישות, ושאתם יכולים לעשות בי מה שאתם רוצים- להתעלם, לפגוע, לשנוא, לרדת, להרביץ, ושזה לא יפריע לי.
אולי זה משדר את השנאה העצמית שלי?אין פואנטה. תחפשו לבד.
אני אוהבתותך, ורק בשביל זה שווה לך לחיות. לא כל אחד זוכה באהבתי.. [אה באמת?]
קיצור, אני אדבר איתך כבר באישי.
אבל דיי לכתוב שטויות על עצמך!!