בס"ד
ירית חיצים לכל הכיוונים
ופגעת-בדיוק במטרה.
השארת את ליבי שותת דם מבפנים
והלכת-כאילו כלום לא קרה.
ועכשיו דממה.
ירד הלילה, והשמיים נצבעו שחור.
על האדמה
פזורים החיצים שהותרת מאחור.
את השברים
אלף סליחות
לא יוכלו לאחות.
ולי נותר רק לחכות, לקוות ולתהות
אולי את הפצעים ירפאו הדמעות.
תגובות
בעיקר הסוף. השורה האחרונה הכי יפה.
פזורים החיצים(שהותרת מאחור). - הייתי מוותרת על הסוגריים או שהייתי מוחקת גם את הכיתוב שבתוכם.
יישר כח וחג שמח!
כלכך הזדהיתי עם המסר של השיר. רואים שהוא נובע מכאב מאוד עמוק.
פשוט שיר מיוחד ונוגע.
חג שמח.
כדאי להוריד את הסוגריים, כמו שחופית אמרה.
חרוזים טובים.
משו בקשר לפיסוק- לעשות רווח אחרי פסיק.. (כך- לחכות, לקוות, ולא כך- לחכות,לקוות,)
שמחתם אותי מאד!
לגבי הסוגריים-צודקות,(נראה לי שעדיף מקף)
חג שמח!!
אחד השירים הטובים שקראתי, שהגיע אצלי כ"כ עמוק..
בדיוק בזמן, התחברתי.
עלי והצליחי!=]]