לוֹקַחַת נְשִׁימָה עֲמוּקָה
וְקוֹפֶצֶת.
"זוֹ מַקְפֵּצָה אֶל הַגֵּהֵינוֹם!!"
אַךְ אֲנִי - חֵרֶשֶׁת.
מַזָּל שֶׁהִצְמַחְתִּי כְּנַפָיִם,
אוֹתָן פּוֹרֶשֶׂת כָּעֵת,
כְּדֵי לֹא לְהֵיחָבֵט, לֹא לְהִיפָּצָע
מִקַּרְקַע הָאֱמֶת.
אַךְ כְּנָפָי - שְׁבוּרוֹת הֵן,
מִמַּסַּע אֲרוֹךְ שָׁנִים,
מִיָּגוֹן, מִשְּׁתִיקוֹת אֲרֻכּוֹת,
מֵהֵסְתֵּר פָּנִים.
וְכָעֵת,
מִתְחָרֶטֶת, וּמָכָּה עַל חֵטְא,
וְשׁוֹתֶקֶת...
כִּי אָהַבְתִּי בֶּאֱמֶת.
אוֹתְךָ אָהַבְתִּי בֶּאֱמֶת!!...
תגובות
כל כך כואב...
נשמתי..השירים שלך כל כך יפים.. כל כך מפעימים.
ניכר שאפילו לא ניסית לשמור על משקל אחיד לאורך השיר, וחוסר שימת הלב (המכוונת?) השפיעה אפילו על צורת הבתים, מה שעזר לשבור את הרצף המחשבתי, כמו שאולי נושאת השיר חשה. אם אכן כך- היטבת לתאר את ההתחבטויות והטלטלה הנפשית העוברת עליה.
אדרת- את חייבת להוציא ספר שירה!!
אני אחשוב על כך. תודה.
יש בו עצבות, אך הוא כתוב בחן ובכישרון.
ברוכה תהיי.
בדיוק חזרתי מדיון עמוק וכואב בנושא...
כואבת את כאבך [המשותף]
בהצלחה לך יקירתי!
החל מסוג הכתב והניקוד עובר דרך סגנון הכתיבה וכלה ברעיון. כל הכבוד.
המשך הצלחה.
אהבתי מאוד.
מאחלת רק אושר
אני