שׁוּב רְחוֹקָה

קְרוֹבָה אֵלֶיךָ, אוֹהֶבֶת,
אַתָּה לֹא אָדִישׁ,
פְּתוּחָה בְּפָנֶיךָ הַדֶּלֶת,
אַתָּה זֹאת מַרְגִּישׁ.

אָךְ בְּיוֹם אָבִיב חָמִים,
עֵת שָׁכְכוּ הָרְעָמִים,
נֶעֶלְמוּ כְּלֹא הָיוּ מֵעוֹלָם,
לָקְחוּ אֶת לִבְּךָ אִתָּם.

קָיִץ תַּם, וּסְתָיו - שָׁלֶכֶת,
בִּלְעָדֶיךָ שׁוּב הוֹלֶכֶת,
אוֹהֶבֶת - הָיְתָה זוֹ תְּמִימוּת,
יַלְדּוּת שֶׁהָפְכָה לְבַגְרוּת.

שׁוּב רְחוֹקָה מִמְּךָ - עוֹזֶבֶת,
אַתָּה כֹּה אָדִישׁ,
סוֹגֶרֶת אַחֲרַי אֶת הַדֶּלֶת,
אַתָּה לֹא מַרְגִּישׁ...