געגועים לאין ערוך,
איכה אוכל לשאת זאת?
העבר מתחיל למשוך,
בניכר צועד שוב והלוך.
גופי נמצא כאן,
אך ליבי תמיד שם,
בקול רועד, בראש מורכן,
רק רוצה עם.
האכזבה גואה, עולה,
הלב סובל מכות שוט,
אך ישנה תקווה, ועוד תפילה,
התבוא שוב גאולה?
והמילים, הן שוב עולות,
במנגינה ישנה, זועק שגרת תפילות,
התהיה מוכנה אותי לקלוט?
הנסתיימה העת לגלות?
לארץ אבותיי,
לארץ האבות,
לעם אבות,
לא תמו תקוות.
תגובות
מבחינה מילולית -
המשפט "הנסתיימה העם לגלות?" לא כל כך מסתדר .
מקווה שתצליחי לשפר.
וגם התוכן היה מעולה!
10 חרוזים..
הכל , השיר, התוכן, החרוזים, הקצב, נשביתי בקסמו.
תמיד ניצוץ התקוה בוער, גם כשלא רואים.