בעזהי"ת
לוחצת בעוצמה על הפדל הימני.
נעמדת,
מכח התנופה.
מדוושת במלוא אוני.
ירידה,
עליה.
ממש כמו פונקציה מסובכת.
נותנת מרגוע לנפשי
הסוערת
מעוד מריבה
חסרת תועלת.
דואה במורד הרחוב,
מחפשת מרחב.
האדרנלין שלי הותסס,
לי
מהם
נמאס.
נותנת לרוח ללטף את גופי
במשב רוח קפוא, רענן,
שחודר בעד חולצתי הדקה
ומקפיאה כל גחלת
שנותרה בוערת
מאש
המחלוקת.
ואז
בלימה חרישית,
בא המזור.
---------------
נערך
תגובהתגובות