סלע איתן,
על צלע ההר,
מול שקיעה נוגה או שמי תכלת.
שם הבית שלי,
בין עצי הזית,
שם ארצי שלי,
מכורתי,
וציפור-דרור בשמיים,
ארץ יהודה,
חלום ילדותי,
זיכרון עד, לנצח בליבי,
זיכרון, בו לחיות,
לנצח אותו לאהוב,
ולעולם לא לעזוב,
נשמתי לעד תשאר שם,
בארץ יהודה,
אך לו רק ניתן לי עצמי,
לעד להשאר,
בביתי על ההר,
שבארץ יהודה,
כי אני לא רוצה,
להיות לכודה,
רוצה להשאר,
בארצי שלי,
מכורתי.
תגובות
הפעם, בלי בושה, ציפיתי ליותר :).
עדיין נהנתי (ברמה מסויימת),
זה שיר ממש יפה לארץ ומבטא את החשיבות של ארצינו במלא המובן.
אבל תודה על הסריקה היסודית של החממה שלי. זה מחמיא.