שואפת אל הטוב,
רוצה רק בשלימות.
כשהלב פצוע,
מייד מוחה את הדמעות.
הכאב בי מפעם,
אך איני מראה דבר.
מבחוץ-מאושרת,
אך בפנים כל כך כואב.
''שקרנית'' צועק בי קול,
הראי את הכאב,
הוציאי ופרקי את סגור ליבך הרטוב.
''לא מסוגלת'' נאנחת אנוכי.
מסתכלת סביב, שקט כאן וריק.
עכשיו אפשר לבכות,
עכשיו זו לא חולשה.
שואפת אל הטוב,
רוצה רק בשלמות.
לא מסוגלת להגשים חלומותיי.
אוי, פוצע בי הכאב שבלב.
מי ייתן, ויירפא.
תגובות
אמיתי.
ואם צריך עזרה, חיבוק או סתם אוזן קשבת- פה תמיד... :)
שיר עצוב..
אוף. מה יהיה? העצבות הזאת...