בעז"ה.
בעת האסירוּת בים של חששותהחזקתי בידי מראה סדוקה-של אמונה[בסדק אצרתי רגעיםשל יופי וכאב שזורים בְּאַהֲבָה],כאשר כדור אש זעיר של ייאושהתיכהּ בזרועותייואני נמסתי - איתה.
וּלוואיוהאופק היה ברור.
תגובהתגובות