פעם, בנסיעות היה סופר מכוניות בעניין.
כמה חולפות בצבע אפור וכמה בצבע לבן.
היה מקשיב מרותק לקלטות של "חבורת מצוות".
מעתיק מהן. בונה חבורות משל עצמו.
היה פותח חלון עד הסוף ונותן לרוח לנשוב על פניו בעוצמה.
הוא עוד קטן ותמים, אז אמרו עליו בחמלה.
מסכן. לא מבין מחייו.
הילד המאושר בשכונה.
היום הוא בודק שמא אף מכונית לא עוקפת.
אינו פותח עוד את החלון עד הסוף.
שמא תתבלגן צורת השיער, הן רק הרגע סידרו.
הוא מקשיב לחדשות שמספרות לו על התחזקות הדולר,
ועוד שטות או מעשיה על פוליטיקאי זה או אחר.
מעתיק מהן. בונה שחיתויות משל עצמו.
הוא כבר בוגר. כך מרכלים.
תראו איך התקדם בעסקים.
האיש המוטרד בעיר.
תגובות
התחברתי לתיאור בהתחלה של ספירת מכוניות וקלטות של חבורת מצוות...
כל כך חבל שאנשים מתבגרים ולפעמים שוכחים שזה לא אומר שהם צריכים להשתנות.
יפה לך! כבר שכחתי מהעובדה שאת גם כותבת לפעמים.. :-)
יפה ממש.
אהבתי את ההתאמה בין החלק הראשון לחלק השני- מצד אחד, אותו מבנה, אותם קריטריונים של בחינה- והמסקנות, כ"כ ההפך.
פשוט יפה!