סיפורי צדיקים

ב"ה

בישוב קטן בין הרי הדרום נולד יום אחד תינוק אדום. הוא צווח וצרח באין אונים כי רק עכשיו קיבל מכה קטנה בפנים. הן רק עכשיו ידע את כל ולפתע נשכח ממנו הקול(1). בן שמונה ימים נקרא הוא חיים ואור ושמחה הוסיף להורים.

גדל לו הילד במשוך העיתים ועליו כבר ניכר תחביבו הנעים. לשמוע סיפורים תמיד  מוכן ולכל סיפור תמיד יש לו זמן. סיפורי צדיקים מתוך הגמרא, ואגדות חסידים מתוך אגדה. לא ינום לא ישן , טרם לאוזנו סיפור ינעם.

ובתוך ליבו הקט נעימות מתפשטת, הן נשמת הצדיקים את ליבו כובשת. ממעשה ברב חייא עד רבי עקיבא. נפעם הוא מאותם העוצמות שבאותם הצדיקים כל הזמן מתגלות. מר' חייא שבמסירות נפש שאין כמותה העמיד תלמידים רבים לדוגמא.עד רבי עקיבא הנשגב והנורא שאת נפשו מסר בטהרה.

 ב"כה עשו חכמינו" על פה בקיא, הן על כל סיפור חזר להפליא.  עת למד לקרוא לא נס ליחו ואל הסיפריה שם פעמו.  סיפורים מכל היד לקח, ואת נפשו זיכך זך זך. גדל הוא העלם בטוב ובנעימים,וכמעט נראה שיימשך כך לעולמים.

בקיאי הנפש שאותו פגשו, אחד לשני לחשו: הן ראית מבעד לנפשו הטהורה, רובץ משא כבד נורא? תמהו הם ולא ידעו סיבה, מדוע עול על נפשו נשא. ולכם ידידי בוודאי אגלה, מהו הסוד שחיים נושא.

שאלה עצומה אצלו נשאלה , אשר לה לא מצא תשובה. שאלה קשה ונוקבת אשר עד שאול היא חודרת. אם כה גדולים היו הראשונים, מה השאירו לנו הקטנטנים? : איככה יכול אדם בן תמותה לעשות מעשים שכולם תבונה. להתגבר מעל הגוף אל השכל מעלה, ומאחוריו להשאיר כל פקפוק ותהיה. לעשות רק את הנכון ולהתגבר על כל פיתיון. על האנוכיות הם גברו וכמעט למלאכים דמו. מה נוכל אנו הקטנים לעשות, כשכולנו יצר וגשמיות?  מצד אחד עוצמה אדירה ומצד שני  יאוש שאוכל כל פינה. רואה הוא את גדולת הראשונים אך יותר מכל את קטנות האחרונים.

מתבגר לו חיים ואוסף סיפורים אך בנפשו פנימה אין וויתורים. נפשו הגדולה רוצה את הכל להשלים, אבל מכיר הוא שלמציאות אין משוא פנים. מנסה הוא לפחות במעט להיטיב בכוחו הקט. עוזר הוא להורים לעת מצוא, ואפילו בהדרכה ניסה את כוחו. מתנדב הוא כשחם וגם כשקר, אך  לא שוכח את העיקר. גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, ואף סיפור נוסף קורא.

ובתוך ליבו שם בפנים  קשה לו עם קוטן המעשים, איך ישווה שעת הדרכה פלוס הצגה לגבורתו של שמשון הגיבור והנורא? הן אפילו אם ילמד כל חייו לא יגיע לעוצמתו של רבי ישבב?

עוד שנה חלפה עברה וחיים שלנו כבר בישיבה. סוף סוף לומד הוא תורה ברצינות, אך שוב בו מכה תחושת הקטנות. לסיים את כל התורה- זה כמו מגדל ללא תקרה. אין סוף לחכמה ולתבונה, ולפתע הוא מרגיש שוב כמו נמלה. בעיתות אשר כאלה נזכר הוא במשנה שלמרות שלא עליך לגמור המלאכה אי אתה בן חורין לבטלה.

שנה ומחצה במהירות חולפות ולחולצה של חיים נוספו כותפות. גויס הוא ביחד עם בני הישיבה לשירות פעיל של שנה ומחצה. שמונה חודשים של אימון קרב וסער שממנו לא השכיחו את  הקושיא והפער.

 עלו הם לקו עת הנורא מכל קרה וחולייתו בקרב קשה נתקלה. מול מחבלים רבים שכבו הם בשטח חשוף מאבנים. ללא מסתור ומחסה נקלעו לקרב קשה. ופתאום בחיים נדלקו האורות, ומתוך נשמתו נדלו עמוקות. עוצמת רבי עקיבא וכוחו של רבי חייא הקימו אותו לעזרת החברייה. קם לו חיים מול אש צפופה ומבין שיניו שיניו "גם זו לטובה". מסתער הוא בכוחות אחרונים וכאילו איתו כל הקדמונים. שמשון הגיבור ובר כוכבא עזרו לו ממש לשחרר הנצרה. הרימון נזרק  וכולו נזעק : "תמות נפשי עם פלשתים" זעק.פיצוץ אימים וקול רעמים ואז שקט כמו ממרומים.

שקט ארוך כמו ימים, מי יודע אולי שנים? התעורר לו חיים בבית  החולים ומגלה שכל כולו מכאובים. באופן מפתיע נשאר הוא בין החיים אחרי שנדד לו בין אראלים למצוקים. נשאר הוא לשכב ועדיין עוצם עיניו. מקשיב הוא לקולות העולים סביבותיו. בכי חנוק מצד אימו, וקול מנחם של מפקדו.

בן מיוחד, בן לתפארת שונה הוא מכל ולו עוצמה נוספת. באותו הקרב  שמלפני יומיים  נתגלו דבקות וכוחות משמיים. את חבריו לבדו הציל, באותה הסתערות שכמעט ודמתה שלא תוחיל. הנה אתמול והיום בירור אודותיו  עשיתי, וסיפורים אין ספור שמעתי. הבאתי לך  למען יקל הכאב, גדול הוא בניך כמשה וכלב. חברים סיפרו על התמדתו הגדולה, שגם בעיתות ללא זמן למד תורה,איך שינה מעיניו נדדה כי ראה שלחבר קשה השמירה.  איך תמיד בעיתות קשות בדיחה  מפיו שברה מחיצות. סיפורי צדיקים תמיד סיפר, ואת חבריו הרים ממשבר.

המפתיע מכל לך אומר, שאת גדולתו מכל שמר. כל אחד סיפור אחד עליו ידע, ולאף אחד לא הייתה התמונה הגדולה ידועה. מתוך ליקוט הסיפורים נתגלתה דמות אדירת ממדים. ממש נשמע כמו סיפור צדיקים...

חיים מתוך התנומה את הכל שמע, וסוף סוף לנשמתו באה הרווחה. את קושיית חייו פתר במפתיע ואל המרום היה חופשי להרקיע.

סיפור זה נכתב מתוך הכירות שלי עם מקרה דומה של חבר שאת גדולתו לא ידענו עד אחרי מותו.

מתוך תקווה שנלמד שגם באנשים חיים יש עצמות וכוחות גדולים, שאותם ניתן לחשוף ולראות גם בעת הולכם עדיין על פני אדמות.

וניתן ללמוד עוד מסר קטן, שגם אם קטון אתה בעינך, ראש שבטי ישראל אתה- בכל אחד מאיתנו יש כוחות שאותם רק נשאר לנו לגלות. כל אחד מאיתנו נושא בחובו סגולה ועוצמה, שאותו תוביל למטרה.