פורסם בתאריך כ"ד בשבט תשס"ט, 18.2.2009
בחסדיו הרבים!
צעד ועוד צעד
לוקחים אותי.
הדשא, הפרחים
והשמש ממרומים.
מחפשת את דרכי
במבוך טבעי,
בין ברושים גבוהים
מהם נפלט ציוצי ציפורים.
פרחים נמוכי קומה
שורקים להתלוות למנגינה.
עשבים מרשרשים
מבקשים לקחתני למרחקים.
מקומם לא איתי
מגששת לשביל אמיתי.
מגובה העיניים
מגיח פרפר פורש כנפיים.
מתעופף סביבי בחדווה.
קח אותי
צעד בצעד אל הנשמה.
*תודה לפרפריות אדרת ובת מלך.
תגובות
בעזרתו יתברך נאמין באמת
השתמשת כאן במילים פשוטות ועדינות, וציירת לנו מקום מדהים.
והכי מדהים - זה שחלק מאתנו יודעים על איזה מקום מדובר (לפחות חיצונית)
ויכולים גם לקרוא אותך מעבר לחיצוניות הזו, לפי המנגינה שהכנסת כאן.
ממש מנגינה שלך. והיא מקסימה.
אני חושבת שהגעת כאן למקום אחר בכתיבה שלך, גבוה ובוגר יותר.
ממש הרגשתי כאן התעלות. :) תודה
תודה
"הראי לי מה כתבת ואומר לך מי את"
בס"ד
היה לשבת ליד משוררת כמוך,
ולראות את השיר נשזר לתוך הדף היישר מהדיו :-)
בהצלחה בכל!!
אוהבת...