בין לבין

בעז"ה.

>בין מחשבה לתהיה<

יָד עֲנָקִים כֵּנָה וּבוֹטַחַת

גֵרְשָה מֵשַׁלְוָתִי

מַגָּל חֶדְוָה אַחֲרוֹן וּפֵרוֹת נָאִים,

מוֹתִירָה לִי לְהִתְבַסֵּם

בְּעֲנִיּוֹת אַדְמָתִי.

בֵּפֶּרֶץ הִתְלָהַמוּת

נִשְׂרַף גַּם גַּן הַבִיצוּרִים מֵאֲחוֹרַי,

כּוֹתֵשׁ שְׁלַל צְבַעָיי לְמַעֲמָסָה שְׁחוֹרָה.

מַדְחִיק וּבוֹרֵחַ.

טִפָּה וְעוֹד טִפָּה יָרְדָה

עַל צָרוּת עֵינַי -מִלִּרְאוֹת

מְקוֹמָן שֶׁל מִלִּים אֲבוּדוֹת.

דִּמְעָה וְעוֹד דִּמְעָה

הִרְחִיקָה אֶת הָעֲנָנִים מֵעַל הַגֶּשֶׁם,

וְנִצָּנִים פָּרְחוּ.

>בין חיוך לשמחה<

עומדת אני לבד, מוארת באור אלף שמשות.