חשוב מאוד!
סיפור זה נכתב בהומור בלבד ללא כוונה להשמיץ חלילה את נוער הגבעות או את תושבי יהודה ושומרון ואינני מתכוון שנוער הגבעות הוא אכן כפי שכתבתי בסיפור זה.
הקדמה
לא ביום אחד התחילה המהפכה וגם לא בשנתים. שנים היא להטה מתחת לפני השטח במאחזים מבודדים, בבתי מדרש ממוזגים של ההתנחלויות הגדולות ובבתי מדרש מאולתרים בגבעות. המהפכה בערה גם בליבם של נערים זורקי אבנים משבילי הבטחון של ההתנחלויות ובערה בליבם של רבים מבוגרי סבסטיה. רעיון המהפכה הבשיל יותר ויותר עם כל אכיפת חוק במערב הפרוע של יהודה ושומרון. לאט לאט התגבשה קבוצה של נערי גבעות שגדלה מיום ליום וזממה להניף בגלוי את נס המרד ולהפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה לכול דבר!
פרק א
המנהיג הרב והיועץ
במאחז מבודד בשומרון ישבה מסביב למדורה קבוצה של נערי גבעות שזקנם זה עתה התחיל לצמוח. היו אלה מנהיגי קבוצת המורדים או כמו שקראו לעצמם "צבא הארץ הקדושה".
הם עסקו אותה שעה בדיון על המשך דרכה של הקבוצה שמנתה כבר כמאתיים איש. כולם היו מרותקים לדבריו של מנהיגם, בחור בן שבע עשרה וחצי בשם דניאל, שכל הסיבה לבחירתו כמנהיג היתה הפנאטיות שלו והיותו כריזמטי וסוחף במידה מעוררת פליאה. באותם רגעים היה עסוק בהסברת עיקרי תוכניתו לחבריו: "אנחנו נפעל" פתח, "בדרך סבלנית אך נחושה. סבלנית גם אם הדרך להקמת מלכות ישראל תהיה ארוכה מאוד ונחושה, כנגד כול המפריעים לתוכניתנו. ברצוני להציג לפניכם שלוש הנחות יסוד אותן הגינו אני ויועצי: אחד. לעולם לא נצליח לגבור על צה"ל במאבק צבאי ומשום כך, עלינו לדאוג באמצעות משת"פים בצה"ל להפוך, לפחות חלק ניכר מחיילי צה"ל, לחיילים "בצבא הארץ הקדושה" .
רחש של תדהמה עבר בשומעים.
אחד מהם, בחור בשם יוחאי, אזר אומץ ושאל :"איך אתה מתכוון לעשות זאת?"
המנהיג השיב לו: "את התוכנית המפורטת ואת שאר הנחות היסוד יסביר יועצי."
היועץ היה בחור בן שבע עשרה פיקח ביותר בשם עוז. הוא היה פנאט כמו כולם, אבל ידע שאם אדם רוצה להשיג משהוא רציני אסור לו ללכת עם הראש בקיר. היה לו גם ידע כללי מעמיק מאד (יחסית לחבריו) וראש של סוחר, משפטן, פוליטיקאי ואסטרטג צבאי גם יחד. דניאל, שגם לו היה לא מעט שכל, הבין שאם יסתפק בעצות המתלהמות של חבריו , מה שיקרה הוא שבמקרה הטוב, המהפכה תכשל כשלון חרוץ, ובמקרה הרע, תוך זמן קצר הוא ימצא את עצמו מאחורי סורג ובריח לתקופה ארוכה בהחלט. משום כך, מיד בתחילת התאספות הנערים למהפכה, הוא חיפש יועץ שיהיה פנאט מספיק מצד אחד ופיקח מציאותי ולא מתלהם מצד שני. כך היגיע אל עוז כשביקר באיזהשהוא מאחז ביהודה כדי לגייס נערי גבעות לקבוצתו. לאט לאט הפך עוז לאיש מספר שתיים אצל המורדים ויד ימינו של המנהיג. עד שהיגיע למעמד כזה ש "הבוס" לא היה עושה צעד בלי להתיעץ עמו קודם. יותר מזה. רבות מהתוכניות והמעשים של המורדים היו בכלל רעיונות בלעדיים של היועץ. בקיצור, כפי שאמרנו ,היה עוז איש מספר שתיים אצל המורדים.
"ובכן", עוז המשיך להסביר את הנחות היסוד, "אנו" אמר,"נחדיר לצה"ל משתפי פעולה שישפיעו על החילים בתעמולה שקטה ובמעשים. לאחר מכן, כשתתחיל המהפכה, יעמוד לרשותנו חלק ניכר מצה"ל על ציודו. אנו זקוקים כמובן לכוח שיתחיל את המהפכה. הכוח, שימנה בערך מאתיים איש, ישתלט על מספר יעדים קלים לכיבוש כמו הכנסת ומשרד ראש המשלה. הממסד החילוני ינסה להפעיל את הצבא ויגלה להפתעתו שרוב הצבא עומד לצידנו. מהר מאוד נכניע את המשטרה ונשתלט על המדינה".
רחש של התפעלות עבר בנוכחים. אחד מהם שאל: "מדוע לא ננסה להשפיע גם על המשטרה?"היועץ חייך וענה: "המשטרה בנויה מאוסף של שכירי חרב שהמניע היחיד שלהם הוא כסף, כסף ועוד פעם כסף! כל עוד אין לנו מספיק מהמצרך החיוני הזה לא נוכל להשפיע על המשטרה". היועץ המשיך "הנחת יסוד שתים: ברגע שנשתלט על המדינה ננהיג בה שלטון לפי התורה דהיינו מלוכני ולא דמוקרטי. הנחת יסוד שלוש: כול מי שיעמוד למכשול בדרכנו דינו מוות!"
הדיון יכול היה להימשך עוד שעות רבות אילולא הכריז השומר, נער בן שבע עשרה עם רובה קרבין :"מחר יום הכביסה של הערבים פה ליד ואם אתם רוצים שיהיה לכם כוח להפוך להם את גיגיות הכביסה שלהם על האדמה, אז כדאי שתלכו לישון". החבר'ה הסכימו איתו והלכו לישון באוהלים ובחושות שהיו פזורים על פני המאחז. באוהל קטן אך מפואר במרכז המאחז, שהיה אוהלו של המנהיג, ישבו על מיטה של ממש (שהובאה במיוחד בשביל המנהיג) היועץ והמנהיג ודיברו ביניהם בקולות נמוכים.
המנהיג פתח: "אני צריך בדחיפות דמות רוחנית שתלהיב את הנערים לקראת היום הגדול, יום המרד".
"רב?" שאל עוז.
"משהוא כזה" השיב המנהיג "אבל לא צריך שהוא יבין בעניני העולם. ההפך! הוא צריך להיות מן מקור לעוצמה רוחנית והוא לא יוכל להיות כזה אם הוא יהיה "בחבר'ה" אתה מבין? והוא כמובן צריך להיות ממש כהאניסט ומעלה".
היועץ קפץ ממקומו. "אני יודע בדיוק את מי אתה צריך".אמר בהתרגשות.
"למי אתה מתכוון" אמר המנהיג, נרגש גם הוא. היועץ לחש באוזנו של המנהיג את תוכניתו. המנהיג הביט עליו בפקפוק. "אתה בטוח שזה ילך?" שאל.
"בעזרת השם" השיב היועץ "נראה לי שזה ילך".
"טוב" אמר המנהיג "אני צריך לישון על זה לילה" .הרמז היה עבה מאוד והיועץ החוה קידה ויצא מהאהל ודממה מוחלטת השתררה במאחז הקטן.
תגובהתגובות