לא כבוד ולא עושר.
לא בחיל ולא בכוח.
לא חכמה, או גמירת אומר.
לא גבורה ולא ייחוס לבטוח.
מי אני, ומה מותרי מן הבהמה?
מדוע לשמור כעל אוצר יקר
את החיים בחיל ורעדה?
אמה של אלוקים.
אמתך בת אמתך אני.
כלי שרת בידך אני.
ואם אַיִן, מה חיי? מה אני?
אַיִן אני.
וגוף גם לי
ותאוות ובקשות.
וכל חיי רק ביקשתי
מה פשר שונותי מן החיות.
חיות ממש. חיות אדם.
חיות גויים.
אך השוני, הבנתי,
שיעבוד לאלוקים.
אמה של אלוקים.
אמתך בת אמתך אני.
כלי שרת בידך אני.
ואם אַיִן, מה חיי? מה אני?
אַיִן אני.
אל תעזבני אלוקי ישעי.
שמע תפילת עני, הֵיֶה עוזר לי.
ואם אַיִן, כמוץ לפני רוח אני.
תגובות
ברכות והצלחות בהמשך ...
שבת שלום ומבורך!
א"ש אלוקים,
השתפרת מאוד מהשיר הראשון שפרסמת כאן.
השיר מקסים, תפילה. מבטא את משמעות החיים בתמצות - "כלי שרת בידך אני. ואם אין [...] אין אני".
רק הערה קלה, נראה לי נכון יותר מבחינה תחבירית: "מי אני, ומה מותרי מן הבהמה?" [עם פסיק במקום סימן שאלה].
סה"כ מקסים!
עלי והצליחי!
<<סליחה על החפירה היה חשוב לי להדגיש זאת... פשוט זו התחושה המתלווה בכתיבת השיר,זה לא סתם שיר מתפלסף על מהות האדם...>>
<<עד כאן דעתי>>
איך אומר דוד המלך ואני קיאת מדבר
ואני תולעת ולא איש
כמה שבן אדם מנמיך את עצמו
בפני בוראו הוא גבוהה מאד