["כי עם הנצח שוב חוזר אל החולות, אל הפיסות אשר הותיר במכאוביו."]
מתבוננת, נעצבת.
נשמתי
כמו חשה,
כאבם של אלו, הלוחמים.
כאבה שלה,
כאבי.
מנסה, או מתכחשת.
השקפתי
המתחדדת,
לנוכח מראות אלו.
שמא, ראי?
לא מבינה, לא מעכלת.
כיצד ישבה לה בדד,
נטשוה בניה, כזרים לה,
נושאת חרפתה.
עוד מייחלת.
תגובות
למען הארץ!!!!!!
השיר ממש מהמם!
שבת שלום ומבורך!