לבכות כמו הים.

ליבי עולה על גדותיו,

רגשותיי נשפכים מתוכו,

נשטפים בים מלוח של דמעות,

מתנפצים על חול קריר,

כמרצפות צהבהבות.

חולפים בדרכם על נמשים,

שהותירה שמש מחוייכת,

את קמטי הצחוק מוחים ושוטפים,

ממליחים את פניי,

נשטפים אל חוף סודות וכחשים.

נקווים בגומות החן,

על לחיים רטובות ומלוחות,

מסתירים כל שמחה שחלפה,

מוחים זכר נשכחות,

ושוב נשטפים לרצפה.

עיניים כגלי-ים נשברות,

במבט חום, מתייסר,

במצח נחרשים תלמי דאגות,

שלג נופל אל הלב,

מוחה שלכת חמימה וקיץ רפואות.

רגשותיי נשטפים, מתנקזים, בים של דמעות,

דרך אצבעותיי, עטים ועפרונות,

אל חוף מבטחים של פיסות נייר צהבהבות.