פרק ז - אחד אפס
ג'ו הסתובב אחורה במהירות וראה מולו את פניו המעוותות משנאה של המנהיג. "שלום ג'ו", אמר בקול שקט וציני, "לא נעים לי לבשר לך, אבל המשחק נגמר. 1-0 לנו. דומני שלקבוצה שלך קוראים שב"כ, הלא כן? קבוצה מצוינת, אבל אף אחד לא יכול היה לחזות שהקפטן של הקבוצה היריבה ישכח את הסיגריות שלו בחושה קטנה בקצה של מאחז מפוקפק, יבא לקחת אותה ויראה שעל מסך מחשב שבחדר יש חומר מעניין מאד. יש לך כושר כתיבה מעולה, מסכים איתי? ועכשיו ..."
הוא כיוון את אקדחו אל מרכז המחשב וירה פעמיים. מרכז המחשב התנפץ לרסיסים "צריך ללמד סוכני שב"כ איך לפעול בזמן משבר. הרי אם היית שולח את זה, ישר הם היו מגיעים לפה - וכבר היה חסר טעם לפגוע בך. זה לא היה עוזר לנו. אבל חוששני שלא תזכה להעביר את המלצתי החמה בנידון למחלקה היהודית. בכל אופן אני מקווה בשבילם שהם ילמדו את זה לבד".
"הוא צודק" חשב לעצמו ג'ו, "מה לעשות שלא ייחסו לפעולה הזו חשיבות ונתנו לי רק חצי יום להתאמן עליה". בינתיים הזעיקו היריות את כל אנשי המאחז שעמדו דוממים והסתכלו במחזה בעיניים קרועות מתימהון. ראשון התאושש היועץ ושאל בשקט: "אפשר להסביר לי מה קורה פה". "מה שקורה פה הוא דבר פשוט מאד" ענה המנהיג, "זכינו בביקורו של סוכן שב” כ מצליח, חושבני ש...". " די תפסיק עם הציניות הזאת" התפרץ ג’ו בזעם, "אתם לא יכולים לעשות לי כלום. אם בשב"כ ייראו שלא חזרתי, הם יעשו פשיטה על המאחז הארור הזה, יתפסו את כולכם ולא ישאירו מהתכנית המטורפת שלכם שריד ופליט” .
"יש לציין" אמר המנהיג בחיוך, "שאתה מזלזל באינטליגנציה שלי. אתה באמת חושב שאנחנו כול כך מטומטמים? עוז" פנה בפתאומיות אל יועצו, "זוכר שמצאנו כדורי אקסטזיה(סוג של סם) מוחבאים בתיק של אחד החבר'ה? תביא אותם בבקשה וגם את המצלמת וידיאו שלי". היועץ חזר כעבור דקה עם הדברים המבוקשים ומסר אותם למנהיג. "עכשיו", פנה המנהיג אל ג’ו, "תבלע את הכדור שאביא לך. אם לא - אירה בך. לי אין מה להפסיד". הוא לחש משהו ליועץ שהנהן בהסכמה, הדליק את מצלמת הוידיאו וכיוון אותה אל ג’ו. ג’ו בלע את הכדור...
"מצוין" אמר המנהיג "עכשיו נשחרר אותך. אבל תזכור, אם התוכנית שלנו תגיע לשב"כ - נעלה את הסרט הזה ל"יו טיוב". כמובן שהאמינות שלך בשב”כ תרד לאפס והסיפור שלך יוגדר גם הוא כלא אמין. בנוסף יעצרו אותך בעוון החזקה ושימוש בסם, לא משתלם הא? ועכשיו תסתלק מכאן”!
******
פרופסור אליוט ברדנהרט קם מעם שולחן העבודה שלו, שפשף את עיניו העיפות ושקע בהרהורים. לפני שלוש שנים התחיל לעבוד על המצאת מכשירים חשמליים בגודל של קופסת נעליים שיאתרו כל מקור כוח רדיואקטיבי וישחררו לעברו קרן לייזר חזקה, שתפגע בנקודה המדיוקת ותשמיד אותה. הדבר יגרום לפיצוץ אדיר או דליפה רדיואקטיבית וישמיד למעשה את הכור הגרעיני של האויב. טווח המכשירים הוא קילומטר וחצי ואפשר להטילם ממטוס, מסוק, או כלי טייס בלתי מאוייש. כל מה שצריך לעשות הוא לשחרר את המכשיר במרחק של עד קילומטר וחצי מהכור ולהתרחק מהמקום. המפעיל, שצריך להיות במרחק של עד 250 קילומטר מהכור, צריך ללחוץ על השלט וכעבור שתי דקות הכור הופך לפטרייה מושלמת... הפרופסור התנער מהרהוריו קם ממקומו כיבה את האור במעבדה ויצא כשעל גופו מסמכי התוכנית ...
כעבור חמש שעות נמצאה גופתו הירויה ליד בר מפוקפק ששכן על הדרך לביתו. כיוון שהגופה נמצאה ללא שום חפצים אישיים העריכו אנשי משטרת וושיגטון שהמעשה בוצע על רקע פלילי וכך נראה דו"ח המוות שהוגש על ידי המשטרה. בהערות כתב סמל מרפי שהגיש את הדו"ח: "לדעתי מדובר ברצח שהתבצע במהלך שוד פשוט, אין טעם להשקיע בחקירה שום מאמץ". במחלק הרצח של וושינגטון די סי כנראה חשבו כמוהו, כי התיק נסגר כעבור שבועיים והועבר לארכיון מאובק של משטרת וושינגטון. איש לא ידע על ניירות מסויימים שהיו על גופו של הנרצח...
חפציו האישיים של הפרופסור המסכן נשרפו והמסמכים הוטסו עוד באותו הלילה לגרמניה.
תגובהתגובות