את באה אלי
עייפה ודואבת,
לנוח על מצע מילים אוהבות,
להתרפק על זרועות פשוטות
ולדמוע ללב פתוח.
בידייך הכבוד,
בראשך הצורך,
בליבך האהבה.
את באה אלי
ובין הדי שתיקתי
בכייך מטלטל.
מרטיט מילותיי הנאלמות,
שורט כל אדישות
ומחכה לקול שירגיע
(ולא בא).
"לו רק יכולתי להביא לך פתרונות"
(שלום חנוך)
...
תגובהתגובות