נבילת עיניה הירוקות,
החוורת פניה הסמוקות,
נשירת שיערה השחור.
ואני-שתקתי מלבחור.
ידעתי שאני היחידה
שיכולה לעזור לגלמודה.
אך את ליבי לא מסרתי,
ואט-אט אותה הרגתי.
אותה בלבלתי,
בה זלזלתי,
ברפש גלגלתי,
בצרחה טלטלתי.
בראש חפוי אליה נגשת,
מגלה בה את כל גווני הקשת.
מרימה את עייני בהססנות.
מסתבר שחיכתה בביישנות
והעולם רץ,ממשיך להזיע
לעצמו מוחא כף,מנסה להריע.
ושתינו בדממה נשארות,
נשמותינו לנצח מתחברות.
אם אין אני לי מי לי.
תגובות
אבל כיוון שהדמיון שלי די מפותח אני נוטה יותר לחשוב שפשוט לא הבנתי נכון ולכן אשמח לקבל הסבר אחר :) :)
הכתיבה ממש יפה!!!-לטעמי...
וד"א הציטוט המקורי הוא "אם אין אני לי מי לי" - לוידת אם שינית בכוונה או לא.......
תודה רבה!!