ככה לא נגמרים דברים.
מילים מתעופפות בין המשפטים,
נשימות נקטעות באמצע המילים,
ורק אני עדיין שותקת.
ככה אפשר רק להישבר.
כאב שהלך וכבר הוא חוזר,
אהבה שלא תפרח כאן יותר
ואני בינתיים רק מפחדת.
יריות שהתפוצצו בין החלומות,
עקבות של טעויות בין המחשבות
דמעות יורדות בין עיניים עיוורות..
ורק אני, עדיין מתרחקת.
"מה יהיה מחר איש לא קובע
לפעמים נדמה שהעולם משתגע"
תגובהתגובות