הסנה הבוער.

קוצים, דרדרים,

מדבר וכבשים,

הולך ואוסף,

כבש אחר כבש.

וארא, סנה-

בוער ואיננו אוכל,

וקול הא-ל אליי קורא, של נעלייך...

כעת צא ורעה את העם.

הוציאם מעבדות,

אל עבודת קודש.

ממצרים קחם,

לחירות עולם.

ואני עונה-

כבד פה אנוכי,

ואליי לא ישמעו,

גם פרעה לא יאזין,

ובכלל, מי אני?

אחיך יאמר את דברך,

ואתה תעשה כדברי,

צא וגאל את עמי,

והבאתי אתכם אל הארץ

ונתתי לכם אותה מורשה.

אתם לי הייתם לעם,

ואני לכם לאלוקים.

רק אמור- כי אהיה שלחך,

אני ה' אלוקיכם.