אהלן... :)
תקשיבו , להפסיד כזה דבר , זה...
להפסיד מתיקות. חבל. זה לא כזה כזה ארוך , ו -
חוץ מזה , זה כתוב בשפה "פשוטה"...
ו - חוץ מזה , יש בחירה... :)
[מומלץ גם למי שרוצה להדפיס. ו - לקרוא (שוב) אחרי ה - "צו'לנט" או ה - "קוסקוס" או ה - "ג'חנון" וכו'...]
אז ככה , מה אם היו נותנים לנו 2 סוכריות. לא אחת , אלא ש-ת-י-י-ם.
ת'אמת , לא היינו "חוטפים" אותם?! חח נראה לי יותר "בולעים". במיוחד אם זה
בטעם... :)
יאלה - אז , לסוכריות - אגב: אחת קצרה , אחת קצת פחות קצרה...
מה שתבחרו לקחת - שלכם. אבל , בחייאת , תחשבו רגע על הנשמה שבתכונו -
עד כמה היא רעבה? מגיע לה משו "טוב" או משו "טוב טוב"? טוב , מה שתבחרו...
טוב , נתחיל ---
פרשת השבוע פרשת..."ראה".
נתחיל מד"ת הקצר >
(1) הפרשה מתחילה במילים -
רְאֵה, אָנכִי נתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה.
אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל-מִצְות יְהוָה אֱלהֵיכֶם, וגו'
וְהַקְּלָלָה, אִם לא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְות יְהוָה אֱלהֵיכֶם, וגו'
נשאלת השאלה - למה יש שינוי לשוני בין המקרים?
למה לא בשניהם נכתוב - או "אשר" , או "אם" - שכך בעצם תהיה אחידות בין הפסוקים -
א"כ , מדוע באמת יש שינוי בין שני הפסוקים?
ו - כאן נכנס בעל ה - "נתיבות שלום" ו - עונה משו , מתוק מדבש. באמת. :)
מה ההבדל בין המילה "אם" , למילה "אשר"...? (ו - מי שעשה השנה בגרות. אהממ...)
המילה "אם" - באה לציין תנאי. כלומר , יש מצב , ו - כאשר יהיה מצב אחר - פירושו: אם.
המילה "כאשר" - באה לציין מצב. זה המצב שצריך להיות , ו - כשהוא יקרה - פירושו: כאשר.
ממילא , ע"פ חילוק זה , זה מובן נפלא -
איפה כתוב אם המילה "אשר"? בברכה. כי - ה' אומר , בעצם , הרי כל רצוני הוא להטיב לכם , לבני האהובים. זה המצב ה"טבעי". זה המצב שאני רוצה שיהיה - "את הברכה".
ו - בקללה , כתוב "אם"...אומר לנו ה' - זה לא המצב שאני רוצה שיהיה , זה ה"מצב האחר" שאני לא רוצה שתגיעו אליו. זה רק ה"אם" , ש - הוא לא המצב הטבעי. זה לא מה שאני רוצה שיהיה לכם...
ממילא חבר'ה - אבאל'ה אוהב אותנו. אתם מבינים מה זה?! הוא רוצה לתת לנו ר-ק את הברכה...
וואלה - כישראלים מצויים - זה בחינם - בואו "נחטוף" את הברכה... :)
(2) ייאלה , לבא. זה עוד יותר מתוק. כאילו - כאן יש יסוד ש - וואלה , לא כדאי להפסיד...
בפרק יג' , בא ה' ואומרת לנו - (לא חייב לקרוא את הפסוקים האלו...)
כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא, אוֹ חלֵם חֲלוֹם; וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת, אוֹ מוֹפֵת. וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמר: נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם. לא תִשְׁמַע, אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא, אוֹ אֶל-חוֹלֵם הַחֲלוֹם, הַהוּא: כִּי מְנַסֶּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֶתְכֶם, לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אהֲבִים אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם.
ה' בעצם אומר לנו - אם יבוא איזה "אדם" שעושה כזה "הוקס פוקס" - ו , באמת זה מתקיים. הנביא הזה אומר שיקרו דברים ו - הם קורים , אם הוא נביא שקר , שאומר ללכת לעבוד ע"ז - אל תקשיבו לו - ו , בזה - אם לא תקשיבו לו , בעצם כך אתם מראים שאתם אוהבים את ה'. ו - אם תקשיבו ל"נביא השקר" - אתם לא אוהבים את ה'...
לא מובן. יבוא מישו ש...וואלה , תראו - הוא אשכרה צודק.
איך אפשר להגיד למישו "אל תקשיב לו"?! הרי השכל אומר כן להקשיב! השכל שלי אומר לי שזה אמת. אז , איך ה' בא להגיד "אל תקשיב לשכל"?!
ו - כאן , יסוד ע-נ-ק - מסביר הרב "דסלר" -
כח האהבה יכול לאמת דברים שהשכל לא יכול להבחין שהם לא אמיתיים.
זהו. הייתי עוצר כאן. היסוד הזה שווה הכל. דוגמא - אבא שכ"כ אוהב את הבן שלו - יחשוב הכל , העיקר שהוא ילמד "כף זכות" על הבן שלו. אפילו אם השכל לא מסכים עם זה... למה? בגלל כח האהבה שבאדם. ז"א ש -
ה' אומר לנו - השכל אומר לכם "כן". אבל , האהבה שלכם אלי - שאני דורש מכם - היא זו שתגיד לכם , שם , איפה שהשכל אומר כן - היא תגיד "לא". ו , אם אתם לא שומעים אותה - כנראה שאין לכם אותה. כלומר - אתם לא אוהבים את ה' מספיק...
ו - לכן גם אומר ה' לעם ישראל ש - בנסיון שכזה , האהבה שלכם אל ה' נבחנת. כי - אפשר לעמוד בנסיון כזה רק ע"י כח האהבה. כאשר יש לך את כוח האהבה אל ה' בלב...
וואו. אני יודע שאתם לא עומדים על הרגליים עכשיו... :)
אבל , בואו נקח רגע כלל לחיים מכאן - חבר'ה -
לאהבה אין גבולות. היא פורצת הכל. היא מגיעה למקומות ש - כל דבר אחר לא מגיע לשם.
לכן , בואו נפזר אותה , למקומות ש - שם היא יכולה לתת. לאהוב. עד בלי סוף...
תודו (בתגובה בשרשור - לה' ו - לפרשנים...) שזה היה חמוד ביותר.
זה שווה. זה כיף...באמת.
ו - "קפיץ קפוץ" - להקפיץ בבקשה , בכדי שגם אחרים יוכלו להנות...
שתהיה בעז"ה שבת מלאה אור לכל עם ישראל.
שבת מבורכת עם שמחה אמיתית -
א-מ-ן. (דוס) (הייתי חייב..)
תגובהתגובות