יצירות של אח..

אהלן לכווולם מה נשמע? פרשה מדליקה. אין מה לומר - מדליקה לי ת'חום בגוף. תשאלו - למה? כי איך אני אמור להבין עם חומש בלי רש"י מה זה - "מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבת קדֶשׁ" אתה? אני? סיני? למו? רבבות? קודש? זריחה? שקיעה? בשבילי זה כמו "אמהרית" - יו , אטנג , דו = הבנתם? לא. גם אני לא. לא מבין. קיצור , חופש עכשיו. תודו שאם היינו עכשיו בלימודים ויש ת'שיחה של הראש ישיבה/אולפנא שבה כולם מחוייכים. ו - למה? כי הוא מביא ת'פסוק "תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב". ואז הוא אומר: "התורה היא כמו ארוסה שלנו. מה ההבדל בין שיודע גמרא לבין אחד שיודע מתמתיקה?" - הוא שואל שאלה רטורית. ו - אז הוא עונה ת'תשובה הכי מגניבה בעולם - "אחד שלומד תורה , הוא - כל אישיותו , נהיית תורה אבל אדם שלומד מתמתיקה - הרי לא נהיה ריבוע" - באמת?! לא נהיה ריבוע?! מ'אתה אומר - כולם מסתכלים אחד על השני עם חיוכים סמויים באמירה - "הוא לא מכיר אפילו שיש לו מורים משולשים"... אי. רחמנות. אבל משו מוזר יש בפרשה שלנו. פרשת 'וזאת הברכה': "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד י-הוָה בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי יְ-הוָה" - רגע. טוב , הבנו כבר פעם ש - "לא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה: בְּכָל בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא" , אז למה לחזור על זה שוב?! ו...חוץ מזה , משה מת. כשאדם מת הוא כבר פטור מהמצוות - אז הוא כבר לא עובד את ה'. מה ההדגשה הזו "משה עבד ה'"?! זוכרים? כבר הגננת (חנה/פרומה/גילה וכדו' ) בגן לימדה אותנו ש - משה היה מלמד תורה את כל עם ישראל. הוא היה יומם ולילה ומנצל את כל כוחותיו בכדי ללמד את עם ישראל תורה. היו באים אליו למשפט. לדעת את החוקים. ללמוד מוסר. הוא היה הרב של עם ישראל. היה "מזכה הרבים" באמת. ו - כאן ישנו יסוד אדיר שה' בא ללמד אנחנו - אדם מזכה הרבים > פירושו , שכל מה שיעשה אדם בגלל שהוא למד אותו , כל הלימוד תורה וכל עבודת ה' שיעשו האנשים שלמדו ממזכה הרבים , הוא , מקבל שכר על המעשים האלה. הוא - לא עשה "כלום". אבל הוא עשה הכל. "אם אין אני לא" - אם אני לא רק בשבילי אלא לכולם - "מי לי" - כל מי שעושה מעשים טובים , זה גם "לי" , לזכותי. "וכשאני לעצמי" - אם אני לא מזכה את הרבים. עושה רק בשבילי - "מה אני" - ?!. אין בי הרבה. הרי כמה אדם חי?? לא הרבה. ומה הוא כבר מספיק להעביר לכבוד ה' , להגדיל את שמו בעולם? לכן , איך נעשה את זה בצורה המושלמת ביותר? ע"י זיכוי הרבים. רק כל אנחנו נוכל להנחיל את הכוחות שלנו בכל העולם. ו...לא רק זה , זה נראה כאילו אנחנו רק נותנים - אבל בעצם השכר שאנחנו מקבלים מהנתינה - זה אדיר. תחשבו רגע , לימדתם מישי/משהו בכיתה , היא/הוא למד/ה עוד כמה שספרו לעוד כמה שבעבירו לילדים שלהם שספרו לחברים שספרו להורים...(להמשיך? ) ממילא , עכשיו מובן יופי מדוע מוגדש לנו - "וימת שם משה עבד ה'" - עכשיו עבד? כן , גם לאחר שמת. כי התורה שלמד - ממשיכה לזרום בעולם. המעשים שאנשים עושים בגלל מה שהוא עשה - זה עומד לזכותו. לכן - גם משה רבנו , עכשיו ממש , בזמן הזה - עבד ה'. התורה שלו , שלמד - ממשיכה בעולם. המעשים הטובים שאנשים עושים , ממשיכים להשפיע על העולם. ו , זה מה שה' בא ללמד אותו - "וימת" , אדם שמת , אם הכין את עצמו מספיק טוב - "עבד ה'" - הוא יכול להיות בהחלט. כן , גם אחרי שכאילו הוא כלום. התורה שלו חיה. ו , רק תראו חיבור מדהים - "יעקב אבינו לא מת" - אם האדם הופך ל - "תורה" (כמו שאמר הראש ישיבה/אולפנא) אז , ממילא מובן שהוא לא מת , כלומר: הוא = התורה שלו חיה. ממשיכה לנו בעם ישראל. זו - חיות שלאחר המוות. "צדיקים (כולל מזכי הרבים) במיתתם , קרוים חיים". לסיכום: הדגשנו את הענין של "וימת שם משה עבד ה'" - ללמדנו , שאף על פי שאדם מת - הוא יכול להקרא עדיין עבד ה'. כאילו הוא ממש כעת עובד את ה'. איך? על ידי זיכוי הרבים שהוא עשה בחייו. ממילא , התורה שלמד - האנשים שפועלים מהידע שנתן להם , מהכח שהעביר להם - זה עומד גם לזכותו. זה נקרא שגם הוא כעת "עבד ה'". חי , במיתתו. עכשיו - יעיז מי שיעיז לא להקפיץ! חח סתם. לבחירתכם - לזכותכם. תודה לה' על הרמזים האלו שנתן לנו בכדי שנוכל לתת את כל הכוח שיש בנו. לתת לאחרים , ובעצם - לקבל המון כוחות. המון חיות. בעז"ה שנזכה כל אחד מאתנו - להיות עובדי ה' ביחד - לזכות אחד את השני , לזכות ת'רבים. ו...כך , מהרה בימינו , תבוא הגאולה השלימה! שבת שלום וחג שמח לכל עם ישראל - א--מ--ן

אהלן לכווווולם... מה נשמע? כל יום החודש הזה , אתם הולכים - לחייך , חיוך מתוק - אחרי התפילה... עם כל ה - "כורי עכביש" בעיניים ו - הטעם בפה שלא כ"כ טעים...לפחות משו אחד יהיה נורמלי בנו... לא יודע , לפחות לי זה ככה - אחרי שאני שומע משו - כשאני נזכר בו - כשאני אומר את המשפט ו - עם חיוך , אני חושב - "בחיי , כבר שנים שאני קורא את זה ו - וואלה , אף פעם לא שמתי לב לזה..." - חיוך של מיליון דולר. משו מתוק כזה... אוקי , נתחיל: אז אנחנו נכנסים ממש , עוד מעט ל - חודש הרחמים והסליחות. (תמיד צועקים לנו "א-ל-ו-ל" - צדיקים אלו - אבל , עכשיו זה משו שונה , בלי צעקות. באמת...) בתקופה הזו , כל יום אנחנו אומרים את מזמור "לדוד ה' אורי וישעי" לאחר התפילה. "אחת שאלתי מאת יהוה אותה אבקש שבתי בבית יהוה כל ימי חיי לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו" סתירה. לא הבנתי. מצד אחד - דוד המלך מבקש להיות בבית ה' כל ימיו חייו. ובאותה נשימה - מצד שני - הוא מבקש רק להיות תייר בבית ה' , פעם ב...להיות שם , לבוא , לבקר בבית ה'. תחליט , אתה רוצה להיות "בבית מדרש" בקביעות או רק לעשות שם ביקורים?? והתשובה היא נפלאה - יסוד ענק מכניס לנו דוד המלך בעבודת ה' - דוד מבקש מה' להיות בביתו - תמיד! כל ימי חייו. אבל דוד המלך לא רוצה סתם - להיות שם , הוא רוצה להיות שם בהרגשה של תייר , "ולבקר בהיכלו". מה מיוחד בהרגשה של תייר? חח לא צריך לספר על זה. מספיק רואים את האלה מחו"ל שבאים לפה ו - מצלמים פאלפל - כאילו - "ראבק , מה אתם מתלהבים מפאלפל?!" - אבל , זה "מגניב" , זו היא ההרגשה של תייר. בגלל שהוא לא ראה את הדבר הזה - בגלל שהוא לא התרגל אליו , הוא מתלהב מזה. מתרגש... כך גם דוד מבקש מה' - "שאני יהיה שם תמיד , בביתך" - אומר דוד לה' - "אבל - הקב"ה , תן לי הרגשה של תייר , של התפעלות מהתורה , של התחדשות הכוחות , כמו שתייר מתלהב מדבר החדש לו , כך אני תמיד יתפעל , יתפלא , יתלהב ויחדש את הכוחות שלי לתורה" - זוהי בקשת דוד. א"כ , עוד לא הרבה זמן , שנקרא את הפסוק - "ושבתי בבית ה' כל ימי חיי ("פיזית". מחשבתית. ת'כלס. אבל , גם -) לחזות בנועם ה' ולבקר בהכלו (בהתלהבות של ביקור. עם כל הרגש בעבודת ה'. להרגיש "חי" ו - "נושם" את עבודת ה'...)" - אז , אל תשכחו להביא חיוך קטן אחרי המשפט , ש - ב"ה , סוף סוף , הוא מובן ו - נותן אור... :) ת'אמת , זה אחד הד"ת שאהבתי ממש. באמת. נכנס לי במוח. חזק. הוא קצר , מתוק ו - אשכרה - קולע. הקרדיט ל...וואלה , לא זוכר. פעם שמעתי את זה , ו - מאז , זה ח-ר-ו-ט לי בזכרון... אבל , תמיד מותר ורצוי להודות לאבאל'ה על הדברים הנפלאים שהוא נותן לנו! ו...הלו , מי שקרא - גם אחרים רוצים להנות...אז , בבקשה - להקפיץ. (באמת. ) קיצור , אל תתנו לו לפול "מטה מטה"...שיהיה תמיד למעלה! אז , חבר'ה - בעז"ה שנזכה כולנו להיות בבית ה' כל ימי חיינו , בהרגשה נפלאה , חדשה , מתוקה ובהתלהבות אמיתית מהתורה. יאלה , חודש טוב ומבורך לכוווול עם ישראל! א-מ-ן!!

אהלן... :) תקשיבו , להפסיד כזה דבר , זה... להפסיד מתיקות. חבל. זה לא כזה כזה ארוך , ו - חוץ מזה , זה כתוב בשפה "פשוטה"... ו - חוץ מזה , יש בחירה... :) [מומלץ גם למי שרוצה להדפיס. ו - לקרוא (שוב) אחרי ה - "צו'לנט" או ה - "קוסקוס" או ה - "ג'חנון" וכו'...] אז ככה , מה אם היו נותנים לנו 2 סוכריות. לא אחת , אלא ש-ת-י-י-ם. ת'אמת , לא היינו "חוטפים" אותם?! חח נראה לי יותר "בולעים". במיוחד אם זה בטעם... :) יאלה - אז , לסוכריות - אגב: אחת קצרה , אחת קצת פחות קצרה... מה שתבחרו לקחת - שלכם. אבל , בחייאת , תחשבו רגע על הנשמה שבתכונו - עד כמה היא רעבה? מגיע לה משו "טוב" או משו "טוב טוב"? טוב , מה שתבחרו... טוב , נתחיל --- פרשת השבוע פרשת..."ראה". נתחיל מד"ת הקצר > (1) הפרשה מתחילה במילים - רְאֵה, אָנכִי נתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל-מִצְו‍ת יְהוָה אֱלהֵיכֶם, וגו' וְהַקְּלָלָה, אִם לא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ת יְהוָה אֱלהֵיכֶם, וגו' נשאלת השאלה - למה יש שינוי לשוני בין המקרים? למה לא בשניהם נכתוב - או "אשר" , או "אם" - שכך בעצם תהיה אחידות בין הפסוקים - א"כ , מדוע באמת יש שינוי בין שני הפסוקים? ו - כאן נכנס בעל ה - "נתיבות שלום" ו - עונה משו , מתוק מדבש. באמת. :) מה ההבדל בין המילה "אם" , למילה "אשר"...? (ו - מי שעשה השנה בגרות. אהממ...) המילה "אם" - באה לציין תנאי. כלומר , יש מצב , ו - כאשר יהיה מצב אחר - פירושו: אם. המילה "כאשר" - באה לציין מצב. זה המצב שצריך להיות , ו - כשהוא יקרה - פירושו: כאשר. ממילא , ע"פ חילוק זה , זה מובן נפלא - איפה כתוב אם המילה "אשר"? בברכה. כי - ה' אומר , בעצם , הרי כל רצוני הוא להטיב לכם , לבני האהובים. זה המצב ה"טבעי". זה המצב שאני רוצה שיהיה - "את הברכה". ו - בקללה , כתוב "אם"...אומר לנו ה' - זה לא המצב שאני רוצה שיהיה , זה ה"מצב האחר" שאני לא רוצה שתגיעו אליו. זה רק ה"אם" , ש - הוא לא המצב הטבעי. זה לא מה שאני רוצה שיהיה לכם... ממילא חבר'ה - אבאל'ה אוהב אותנו. אתם מבינים מה זה?! הוא רוצה לתת לנו ר-ק את הברכה... וואלה - כישראלים מצויים - זה בחינם - בואו "נחטוף" את הברכה... :) (2) ייאלה , לבא. זה עוד יותר מתוק. כאילו - כאן יש יסוד ש - וואלה , לא כדאי להפסיד... בפרק יג' , בא ה' ואומרת לנו - (לא חייב לקרוא את הפסוקים האלו...) כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא, אוֹ חלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת, אוֹ מוֹפֵת. וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמר: נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם. לא תִשְׁמַע, אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא, אוֹ אֶל-חוֹלֵם הַחֲלוֹם, הַהוּא: כִּי מְנַסֶּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֶתְכֶם, לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אהֲבִים אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם. ה' בעצם אומר לנו - אם יבוא איזה "אדם" שעושה כזה "הוקס פוקס" - ו , באמת זה מתקיים. הנביא הזה אומר שיקרו דברים ו - הם קורים , אם הוא נביא שקר , שאומר ללכת לעבוד ע"ז - אל תקשיבו לו - ו , בזה - אם לא תקשיבו לו , בעצם כך אתם מראים שאתם אוהבים את ה'. ו - אם תקשיבו ל"נביא השקר" - אתם לא אוהבים את ה'... לא מובן. יבוא מישו ש...וואלה , תראו - הוא אשכרה צודק. איך אפשר להגיד למישו "אל תקשיב לו"?! הרי השכל אומר כן להקשיב! השכל שלי אומר לי שזה אמת. אז , איך ה' בא להגיד "אל תקשיב לשכל"?! ו - כאן , יסוד ע-נ-ק - מסביר הרב "דסלר" - כח האהבה יכול לאמת דברים שהשכל לא יכול להבחין שהם לא אמיתיים. זהו. הייתי עוצר כאן. היסוד הזה שווה הכל. דוגמא - אבא שכ"כ אוהב את הבן שלו - יחשוב הכל , העיקר שהוא ילמד "כף זכות" על הבן שלו. אפילו אם השכל לא מסכים עם זה... למה? בגלל כח האהבה שבאדם. ז"א ש - ה' אומר לנו - השכל אומר לכם "כן". אבל , האהבה שלכם אלי - שאני דורש מכם - היא זו שתגיד לכם , שם , איפה שהשכל אומר כן - היא תגיד "לא". ו , אם אתם לא שומעים אותה - כנראה שאין לכם אותה. כלומר - אתם לא אוהבים את ה' מספיק... ו - לכן גם אומר ה' לעם ישראל ש - בנסיון שכזה , האהבה שלכם אל ה' נבחנת. כי - אפשר לעמוד בנסיון כזה רק ע"י כח האהבה. כאשר יש לך את כוח האהבה אל ה' בלב... וואו. אני יודע שאתם לא עומדים על הרגליים עכשיו... :) אבל , בואו נקח רגע כלל לחיים מכאן - חבר'ה - לאהבה אין גבולות. היא פורצת הכל. היא מגיעה למקומות ש - כל דבר אחר לא מגיע לשם. לכן , בואו נפזר אותה , למקומות ש - שם היא יכולה לתת. לאהוב. עד בלי סוף... תודו (בתגובה בשרשור - לה' ו - לפרשנים...) שזה היה חמוד ביותר. זה שווה. זה כיף...באמת. ו - "קפיץ קפוץ" - להקפיץ בבקשה , בכדי שגם אחרים יוכלו להנות... שתהיה בעז"ה שבת מלאה אור לכל עם ישראל. שבת מבורכת עם שמחה אמיתית - א-מ-ן. (דוס) (הייתי חייב..)

לא יודע מה איתכם , אבל כבר הרבה זמן לא טעמתי כ-ז-ה ד"ת. וואו. כי - זו שאלה אשכרה אקטואלית ו - יש מצב שהיא תפתור לכמה מאיתנו את ה - "וואי. איזה חום. אני מת/ה..." ------ יש סיכום בקצרה ממש למטה ----- [אבל , כמובן , עדיף לקרוא את ה - "ארוך". ] הנה: תחרטו - תזכרו - ו...אולי תתלהבו - ו - "תפתרו" (או לפחות תבינו ) ת'חום הבא בסוכות , כי...לא הולך להיות כ"כ קר השנה...או במילים אחרות - "קצת" חם... יאלה , נקפוץ פנימה ---> כותב הרמב"ם הלכה בקשר לסוכות: אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן , בחג הסוכות הייתה שם במקדש שמחה יתרה שנאמר "ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים" רגע , ת'כלס - רוצים שנשמח בסוכות "עד הגג". כמובן , הרי כתוב "ושמחת בחגך"... אבל , אם נחשוב על זה לרגע - זה ממש לא מובן. רוצים שנשמח ו...מוציאים אותנו החוצה?! בלי מזגן. שהמצב הוא: שבשביל להגיע לכיור לניטול ידיים צריך ללכת כמה מאות מטרים. האא...ו - כל הזבובים פתאום גילו שאנחנו קיימים וממש לא רוצים לעזוב אותנו. ועוד שתמיד יהיה ת'מישו הזה שימצא חתיכת סכך בתוך המרק שלו [גם לכם זה קורה? ] - תגידו - ככה רוצים שנשמח?! לא היו יכולים לתת לנו להשאר בבית?? איפה שאין את כל הדברים המעצבניים האלו. זה לא טיפ טיפה סותר שה' רוצה שנהיה שמחים אבל מצד שני אומרים לנו - "אתם אלא - אומרים חז"ל יסוד ע-נ-ק בחיים שלנו. והוא , ענין השמחה. "ושמחת בחגך" - הפשט הוא , שאפשר לראות מהי שמחה אמיתית - דוקא בסוכות. דוקא אז , זו שיא השמחה. ה' מוציא אותנו החוצה ובד בבד אומר לנו שנהיה שמחים , כי הוא בא ללמד אותנו - כך , בהסתכלות כזו - זו היא השמחה. כאשר תבינו - אומר לנו ה' - שהעולם הזה הוא עראי , הוא לא העיקר - אתם תהיו שמחים. ו - הנה , בואו תתבוננו בסוכות. כי - הציווי שתהיו שמחים והחיב לצאת לדירת עראי , לא רק שזה לא סותר אחד את השני , אלא , זה משלים אחד את השני. כך , על ידי שתצאו החוצה , על ידי שתתבוננו ותזכרו שהעולם הזה כולו רק מעבר כי הרי תמיד יהיה לחבר ת'וולבו היותר חדישה... ו - תמיד הוא ירצה מאתיים אפילו שיש לו מאה בכיס. וכל הזמן הוא ירדוף אחרי הדולרים , כי - הרי זו היא התכלית שלו - "להיות מאושר" - להגיע הכי הכי גבוה בעולם הזה... כזה אדם בחיים לא יגיע לשמחה. כי הוא פשוט שוכח ששמחה זה דבר רוחני. הוא שוכח ש - "איזהו עשיר? השמח בחלקו" - הוא שוכח שכזה אדם הוא גם עשיר , גם מאושר וגם שמח , כן , בקצת שיש לו...כי האדם השמח בחלקו מבין שאנחנו כאן לזמן מועט ביחס לעולם הבא - ממילא , למה לרדוף אחרי דברים?! האדם המאושר באמת משתדל לחיות בעולם בכדי להכי ת'תיק אוכל של הנשמה , לעולם הבא. ולא בכדי לאגור סתם דברים שכאשר ילך מהעולם לא ישאר לו כלום... לסיכום: ממילא - זה לא סותר - מובן בטוב טעם את הציווי להיות בחוץ בחג מצד ו - להיות שמחים בחג מצד שני. כי , זה פשוט אחד. אדם שמרגיש שהוא חי בסוכה - שהוא חי בדירת עראי - רק , אבל רק אדם כזה יכול להיות שמח בחיים. בעז"ה שנזכה כולנו שיהיה חג מלא שמחה. מלא אור אמיתי של הרגשת ה'. שנזכה כולנו לראות את מה שיש לנו ולשמוח בו - שנהיה מאושרים באמת. ו - במהרה , בעז"ה שנזכה לבנין בית המקדש ולגאולה השלימה. א-מ-ן. חג שמח לכל עם ישראל!