"הרב", ניגש אמציה אל הרב בריזל בהיסוס, "אני צריך שחרור השבוע ליום חמישי בערב".
"טוב, מה קרה?"
"יש לנו ישיבת פתיחה של הועדת נוער ביישוב".
"נו, מה זה קשור אליך?"
"מה זאת אומרת 'מה זה קשור אליך', אני נבחרתי להיות חלק מהוועדה".
"ברכותיי! בעיקרון אין לי בעיה שתלך, אבל בתנאי שתבטיח לי שתתחיל להתנהג כתלמיד מן המניין".
"הרב, אני לא חושב שאני צריך לקבל את זה בתנאי מסוים. יש פה חבר'ה שכמעט כול שבוע משתחררים מאלף ואחת סיבות, ואני, זו פעם ראשונה מתחילת השנה שאני מבקש; אני לא חושב שאני צריך בכלל להתחייב. הרב צריך לשחרר אותי בלי תנאי".
"תשמע, זה שאנשים משתחררים כאן מאיזה סיבות שיהיו זה לא עניינך. כול אחד והעניין שלו. אני חוזר: אם אתה רוצה שחרור, אתה צריך להתחיל להתנהג בצורה נורמאלית, כמו כל תלמיד! זה אומר שאתה לא מבריז בלי סיבה משיעורי תיכון; אתה מגיע בזמן לתפילה; עומד בכל הסדרים- בקיצור, כל חובה שמוטלת על תלמיד".
"טוב, אני עדיין לא חושב שאני צריך לעמוד באיזה תנאי; אני לא מוכן שתשחרר אותי עם איזה תנאי- פשוט תשחרר אותי!"
"אם אתה לא מוכן, אז לא תשתחרר. זה פשוט מאוד".
אמציה חזר כלעומת שבא כשהוא ממורמר עד מאוד. מה הסיפור של הרב הזה, הוא כול הזמן שם לי מחסומים. מה יש לו, תשחרר קצת את הראצ'ט, תן לנשום. מה בסה"כ ביקשתי, שחרור ביום חמישי במקום ביום שישי בבוקר, אפשר לחשוב שאני נוסע ליד אליהו או משהו כזה...
"חלי, מה המצב?"
"ב"ה מצויין. נו, אתה כבר מתכונן למחר, אנחנו בוחרים יושב ראש, אני רוצה שאתה תיבחר".
"תשמעי, חלי, בדיוק בשביל זה התקשרתי. יש איזו בעיה; הרב שלי עושה לי קצת קונצים, הוא לא מוכן לשחרר אותי".
"מה זאת אומרת לא מוכן, בסה"כ זה יום חמישי, מה כבר ביקשנו? ממילא ביום שישי אתם נוסעים על הבוקר".
"את צודקת, אבל תגידי את זה לרב שלי".
"אתה יודע מה, אני באמת אגיד את זה לרב שלך. אני מתקשרת אליו עוד הערב".
"טוב, תודה. אבל אני מזהיר אותך מראש: אין סיכוי שהוא יסכים!"
"הוא יסכים ועוד איך", אמרה חלי בנחישות, "אתה תראה".
"להתראות בינתיים".
------------------------------------------------------------------
"אמציה שלום".
"שלום, נו, מה הוא אמר?"
"הוא לא הסכים".
"אמרתי לך! אין, הוא החליט שהוא מטפל בי עד הסוף! הוא כל כך קשה איתי".
"אבל, אמציה, חכה רגע. הוא אמר לי שבעיקרון הוא כן מוכן לשחרר אותך, רק שלא היית מוכן לכמה תנאים".
"נכון! למה שאני אהיה מוכן? אנשים פה משתחררים על ימין ועל שמאל, ואני בסה"כ פעם ראשונה מבקש והוא כבר עושה לי תנאים".
"כן, אבל זה לא תנאים מיוחדים. מה הוא בסה"כ דורש, שתהיה תלמיד רגיל".
"את צודקת, אבל אני לא יכול להתחייב על משהו שאני לא מאמין בו ולא מאמין שאני אבצע אותו".
"בסדר, הכי הרבה לא תבצע אותו, אבל לפחות תשתחרר היום. הרי זה לא שהוא יעניש אותך. מה יש לך להפסיד?"
"תראי, חלי, אני לא בטוח שאת מבינה. זה משהו עקרוני. אני לא מוכן לוותר על זה גם אם אני אפסיד קצת; המערכה הזאת לא התחילה היום ומסתבר שהיא גם לא תסתיים היום".
"מה פירוש 'מערכה', על מה אתה מדבר?"
"המערכה על האמת. יש פה מערכה שאני מנהל על האמת. יכולתי כבר הרבה פעמים לצאת מורווח כאן ושם, אבל אני לא מוכן לוותר על הנקודה הזאת".
"תשמע, אמציה, אני לא בטוחה שאני ממש מבינה למה אתה מתכוון. אבל אם אתה מתכוון למה שאני חושבת, אז אני מוכרחה לומר לך משהו. מה שאתה אומר אני יכולה מאוד להתחבר אליו ולהבין אותו, אבל תדע לך שלפעמים אידיאולוגיות הורגות; אני גם הייתי פעם בחורה צעירה וחשבתי שאני לא אהיה כמו כולם; אצלי זה יהיה אחרת. אבל כשאתה מתבגר אתה מגלה שהדברים הם לא שחור לבן, או יותר נכון הם לאו דווקא שחור לבן - יש גם תחום אפור והוא רחב מאד".
אמציה לא אוהב לשמוע דברים כאלה. "טוב, תראי, חלי, אני לא רוצה יותר מדי להאריך בזה ואני גם כבר די עייף. בכל אופן, אני בחרתי בדרך הזאת. זה אומר שמחר אני לא מגיע. תעשו את הישיבה בלעדיי ותעדכנו אותי מה היה".
"בסדר, זאת הבחירה שלך... ו... אמציה", "כן", ענה, "אפשר לומר לך עוד משהו קטן?"
"כן, אין בעיה, אני שומע".
"למרות מה שאמרתי מקודם, אני מוכרחה לומר שיש בך משהו ששובה את ליבי ואני מאוד מעריכה את הדרך הזאת. רק תדע שזו דרך קשה ותובענית, בהצלחה".
"תודה, חלי, לילה טוב".
"להתראות".
תגובות
<אני לפחות לא ראיתי את זה שם>
חוצמיזה- זה ממש יפה! יישר כוח!!
באמת יש בו משו שובה לב..
סיפור יפה ישר כוח!!
בהצלחה בהמשך..:)