ימי החושך, ימייך
שזורים בחוטי שאיפות שכיזבו,
דבוקים בחלומות זכים שאבדו,
מחריבים בכאב לילותייך.
עלטה מסמאת שבצילה שברים
סוגרת אכזרית את הדרך לברוח,
מונעת מהלב את היכולת לשכוח,
מוסיפה את הצער לחדות הפצעים.
בין אינסוף מחשבות שחורות,
בתהומות האפלים של הים,
לאחר חיפושים של דבר נעלם
מצאתי פריחה של תקוות.
*והצליח.
תגובהתגובות