במשעול החיים צעדתי
עטוף בזכרונות חיי.
חוטים חוטים חיבקוני...
של זכרונות ואהוביי.
וחוט שנפרם בעודו לא תפור.
וחוט שנקרע.
וחוט מסיפור.
והמחט דקרה,
העיניים דמעו.
טיפת דם קטנה.
שיבשה מהרהור.
והחוט שנפרם, נתפר מחדש.
אך לא כבעבר. לא תפירה מושלמת ממש.
וחוט חדש עוד יגיע
ויתפור לי כפתור.
שאדע, שאתגבר.
הקרע עוד יעבור.
וחוטים חדשים עוד אראה-
כחולים, אדומים, עבים, קצרים וארוכים...
יזכירו לי שעל כל חולצה שנפרמה, החליט מלמעלה-
אלוקים.
תגובהתגובות