פרק י"ב
שחר התעורר. בחוץ היה חושך. 'מה זה? מה השעה? 3:30? מה אני אעשה עכשיו עד לבוקר? אוף.. אני בכלל לא עייף.. ולא התכוונתי לישון כ"כ מוקדם.. יש כאן ספר.. ליד המיטה שלי.. אה! הייתי באמצע לקרוא אותו!! יופי.. אני רק אדליק לי מנורת לילה.. זהו. עכשיו אפשר לקרוא..', הוא קרא, עד שנשמעה קריאה:"שחר!! כבר מאוחר.. קום..", הוא קם מהמיטה, והתלבש. "קמתי!" הוא קרא לעבר דלת חדרו, ויצא ממנו. "וואו.. קמת מהר.. חשבתי שיקח לך קצת יותר זמן..", אמרה אימו, "בטח קמתי מהר.. התעוררתי כבר באיזה 3:30 בבוקר..", "אהה.. ומה עשית עד עכשיו?", "קראתי. טוב. ניראה לי שאני אעוף לישיבה.. ביי..!", שחר יצא מביתו, לכיוון הישיבה..
______________
אני יודעת שזה היה קצר בטירוף. אין לי רעיון להמשך.. אני חייבת דחוף רעיון..(כלומר-יש לי בערך ריון. אבל אני צריכה עוד כיוונים בסיפור הזה..)______________________________________________________________________-
תגובות