מִמְצוּלוֹת מַיִם אַדִּירִים
קְרָאתִיךָ,
אָחַזְתִי אֱמוּנָתְךָ - לָיְלָה
וּלְעֵת בֹּקֶר מְצָאתִיךָ.
מִקּוֹלוֹת מַיִם רַבִּים
חָזִיתִיךָ,
אָחַזְתִי אֱמוּנָתְךָ - לָיְלָה
וּלְעֵת בֹּקֶר הוֹדְיתִי לָךְ.
כָּגַּחֶֽלֶת יִלְחָשׁ לִבִּי,
כָּאֵש תִבְעַר נַפְשִׁי
אֵלֶיךָ,
אָהַבַתִּי אֵלֶיךָ לֹא תָסוּר;
לֹא יְכַבּוּהָ מַיִם,
לֹא יִשְׁטְפוּהָ.
כִּי אֵלֶיךָ כַּמַהּ לִיבִּי,
כִּי נַפְשִׁי צָמְאָה לָךְ.
*שיר זה כתבתי לפני ארבע שנים, בהיותי בכיתה ח' ובתחילת דרכי בסגנון השירה שלי כיום.
אשמח אם תתייחסו לשיר בעדינות הראויה... :)
תגובהתגובות