לא עכשיו.

הערב מתחלף,
עוצר מול רמזור אדום
אם תעמוד ממש כאן,
תראה את כולם כבר מחכים.
 
כבר נמאס לשמוע צפירות
הדורשות מהירות,
תנו לו, בקצב שלו,
לא משנה הקטל בתאונות,
לא משנים קורנות הבקרשלוקחות
יותר מידי.והבורות שעושים תפקידם נאמנה.
ולא משנים שום בתים שמחכים,
ועוד אחד שנשרף כבר אלפיים שנה.
 
אבל פשוט אם תשמע,
איזו תפילת דרך,
לא מבקשים נעליים, מזה כבר יש עוד הרבה,
איפושהו בערמות.
לא מבקשים מזוודות לארוז,גם הם נשארו מאחור.
ותלאי, ביגדינו מתולאים.
אבל אפשר ללבושם עדיין כשזוכים להביט,
בלילה ללא ערפל למעלה בכוכבים.
וגוף, כבר איננו מבקשים כבר נודענו שאנו מעל.
אם היינו רוצים היינו מקימים גוף מערמות האפר.
שכבר יש לנו.
 
לא מבקשים זכרונות עוד,
אבל רמזור שיתחלף מתישו יהיה טוב.
תן רק אור ירוק,
ומקל הליכה, ואתה שצועד איתנו.

 

פשוט מלכות אחת,

אינה רוצה לגעת

כמלא הנימה.

 

27.12.09

עשרה בטבת.