בס"ד
עבודה שהייתי צריכה להגיש והחלטתי לזכות גם אותכם...
ר' מאיר היה יושב ודורש בליל שבת בבית הכנסת של חמת. הייתה שם אישה אחת עומדת ושומעת את דרשתו. פעם אחת האריך ר' מאיר בדרשתו, המתינה עד שסיים. כשבאה לביתה מצאה הנר שכבה. אמר לה בעלה: היכן היית עד עכשיו? אמרה לו: שומעת הייתי בדרשת דורש. והיה אותו האיש ליצן, אמר לה: בכך וכך, אין את נכנסת לביתי עד שתלכי ותרוקי בפניו של הדורש. יצאה מביתה, ישבה שבת ראשונה, שנייה ושלישית. אמרו לה שכנותיה: עדין שרויים אתם בכעס, נבוא עמך אצל הדרשן. כיון שראה אותן ר' מאיר צפה ברוח-הקודש, עשה עצמו חושש בעיניו,אמר: כלום יש ביניכן אישה חכמה ללחוש בעין? אמרו לה שכנותיה: לכי את, לחשי לו ורקקי בתוך עינו ותהי מותרת לבעלך. הלכה, וכיון שישבה לפניו הייתה מתיראה מפניו, אמרה לו: רבי, אין אני יודעת ללחוש לעין. אמר לה: אף-על-פי-כן, רוקי בפני שבע פעמים ואתרפא. עשתה כך. אמר לה: לכי אמרי לבעלך: אתה אמרת פעם אחת ואני רקקתי שבע פעמים.
אמרו לו תלמידיו: רבי, כך מבזין את-התורה? אלו אמרת לנו, לא היינו מביאין אותו ומלקין אותו על העמוד והוא מתרצה ומתפיס לאשתו? אמר להם: ולא יהא כבוד מאיר ככבוד קונו מה אם שם הקודש שנכתב בקדושה אמר הכתוב שיימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו וכבוד מאיר לא כל שכן.
(לפי תלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק א דף טז הלכה ד)
הסיפור מראה לנו משבר בשלום בית של זוג, הפעם הראשונה שאנו יכולים ללמוד על המשבר הוא בצורה סימבולית- כשהאישה חוזרת לביתה בליל שבת ורואה שכבו נרות של שבת, לכאורה זה מוזכר כדי שנבין שהיא חזרה מאוחר, אבל זה מראה לנו דבר גדול ועמוק יותר- אחת הסיבות להדלקת נרות שבת זה למען שלום בית, וכשכבה הנר מתחיל המשבר בניהם, הבעל מצווה על אשתו לרוק בפניו של רבי מאיר ואם לא, לא תוכל לחזור לביתו. מובן שהאישה נתונה בין הפטיש לסדן, אישה ששומעת במסירות את שיעורו של רבי מאיר כל שבוע לא יכולה להעלות על דעתה לעשות מעשה כזה, ומצד שני, בתקופה שבה קרה סיפור זה המצב הוא שנשים תלויות בבעליהן ולכן היא מחויבת לעשות מה שהוא מצווה עליה. לבנתים היא נוקטת בשב ואל תעשה, יושבת מחוץ ביתה שלושה שבועות. לאחר שלושה שבועות מחליטות השכנות להתערב, הם יבואו איתה לדרשן, לא נראה שיש להן תוכנית מה בדיוק לעשות, לא בטוח שהן היו מעיזות לירוק בפניו אם היו עומדות במקומה אבל הן מרגישות שחייבים לעשות משהו, ההקפאה הזאת בוודאי לא תעזור. כיוון שהגיעו ראה רבי מאיר ברוח הקודש את מה שקרה. רבי מאיר נותן לאישה את ההזדמנות לעשות זאת בצורה "נקייה" בלי שיראו כולם שהיא מבזה אותו, שתעשה זאת כדי לצאת ידי חובה, אבל היא עדין מהססת, אפילו את זה היא לא מסוגלת לעשות, ולכן היא אומרת " רבי איני יודעת ללחוש לעין" ואז רבי מאיר "חושף את קלפיו" ומראה שהוא לא באמת צריך שילחשו לעינו ומה שהוא באמת רוצה זה לתת לאישה הזדמנות לרוק בפניו- "אף על פי כן רוקי בפני שבע פעמים ואתרפא". לא פעם אחת- שבע פעמים, הרבה יותר ממה שנדרשה האישה, וכאן אנו מצטרפים לשאלת תלמידיו של רבי מאיר ואף מרחיבים אותה- למה רבי מאיר לא מתייחס כלל אל חומרת בקשת הבעל, ואף "מספק" את מה שהוא ביקש? למה רבי מאיר בכלל נענה למה שדורש הבעל ולא רק בצורה מינימאלית כדי שתוכל לחזור לביתה אלא בצורה "מהודרת"? למה מוחל רבי מאיר על כבודו בשביל אדם כה שפל?
בעצם אפשר לראות שמה שרבי מאיר מלמד אותנו זה שלפעמים במקום להתווכח עם אדם סכל או לסרב לבקשה בזויה שלו, אפשר להיענות לבקשתו בצורה שתתן לו להבין לבד עד כמה בקשתו קטנונית ומבזה אותו עצמו. הרי ברור שכבודו של רבי מאיר לא התמעט במעשה זה, להפך, סביר להניח שכל מי שנכח במעשה רק העריך את רבי מאיר אפילו יותר, ולכן הוא אומר בעצם לבעל- אתה רוצה לירוק בפני, זה לא מה שישפיל אותי, שירקו אפילו 7 פעמים, זה בכלל לא משנה. רבי מאיר מראה לנו במוחש מהו "איזהו המכובד? המכבד את הבריות" רבי מאיר מכבד את האישה ועל ידי כך כבודו מתרבה. והבעל "זוכה" לסיפוק רצונו אך אף אחד לא מכבד אותו בגלל זה, להפך.
עוד פן אפשר לראות במעשה של רבי מאיר, באה אליו אישה עם בעיה בשלום בית, הוא לא מביע דעה על הבעל, מקלל את מעשיו, מסביר לה איך "לחנך" אותו וכדו' אלא נותן לה פתרון מעשי בשבילה, הוא לא יכול לשנות את הבעל בכוח, לאישה הוא יכול לעזור וזה מה שהוא עושה, מראה לה מה ניתן לעשות במצב הנתון.
מענין לדעת איך המשיכה מערכת היחסים בין הבעל לאשתו לאחר המקרה, האם הבין הבעל את המסר? האם המשיכה האישה ללכת לשיעוריו של רבי מאיר? האם המשיך לדלוק נר של שבת בביתם?
תגובהתגובות