יצירות של ת | יצירות ש-ת אהבה

בס"ד
יום שישי של חודש סיוון.
עולה על טרמפ לסע לחברה לשבת.
"נוסע דרך ואדי ג'וז"
עשרות ערבים עומדים על הכביש.
לא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו.
וכשנשמעת קריאת "יאהוד!!"
עוצמת עיינים ומבינה ששוב אנחנו שם.
לא משנה שהוא היה בספרד ואני בירושלים.
אין הבדל אם היא הייתה ערומה ואני לבושה לקראת שבת.
לא רלוונטי אם הוא היה עני ורש הולך רגל ואני יושבת ברכב ממוזג.
אותו הדבר

בס"ד
עבודה שהייתי צריכה להגיש והחלטתי לזכות גם אותכם...
ר' מאיר היה יושב ודורש בליל שבת בבית הכנסת של חמת. הייתה שם אישה אחת עומדת ושומעת את דרשתו. פעם אחת האריך ר' מאיר בדרשתו, המתינה עד שסיים. כשבאה לביתה מצאה הנר שכבה. אמר לה בעלה: היכן היית עד עכשיו? אמרה לו: שומעת הייתי בדרשת דורש. והיה אותו האיש ליצן, אמר לה: בכך וכך, אין את נכנסת לביתי עד שתלכי ותרוקי בפניו של הדורש. יצאה מביתה, ישבה

שלח לחמך על פני המים...
תלך, תרוץ, תזחל, תיסע,
תבקש, תדרוש, תתחנן...

כי ברבות הימים...
מחר, אחרי החגים,
כשנתפנה, כשיבשיל...

תמצאנו...
הנה! מצאתי!
סוף סוף! אכן!

רטוב...
יאוש, תסכול,
אכזבה, חידלון...

אבל נמשיך לשלוח,
והפעם נעטוף בשקית,
והפעם נזכור שהמציאה לא תלויה בשליחה שלי,
והפעם נתפלל עליו,
ונאמין

כמו אל פסגת ההר...
אתה רואה אותה מרחוק,
כל כך קטנה היא נראית
ובלתי נתפסת...
אתה צריך להחליט מאיפה מתחילים
מפה זה נראה שיש כל כך הרבה שבילים
אבל ליבך אומר לך שיש שביל יחיד
ורק איתו תוכל להתחיל
אתה עולה, אתה יורד,
אתה פונה, אתה תוהה,
פתאם הפסגה נעלמת...
אבל אתה הרי הלכת ישר?!
אך מולך מתגלת ירידה תלולה
או פניה חדה
עליך לקבל את ההחלטה הנכונה
האם

בס"ד
כי הרבית טובות אלי
על המשבר ששבר ובנה מחדש,
על המשבר שריסק והצמיח,
על השבר העצום והכוחות האדירים,
על אבדן האמון ואנשי האמונה,
על החידלון והרצון,
על היאוש והתקוה,
כי הגדלת חסדך עלי
על הכח שאתה נותן לי להביט אחורה ולהתפעל-
מה רבו מעשיך ד'!!
כולם בחכמה עשית...
מה אשיב לך והכל שלך לך שמים אף ארץ לך
הכוחות שיש לי הם שלך,
ומהם אשאב לעבודתך...
ואנחנו

בס"ד

איך מתמודדים מול אש ומים במקביל
איך לוקחים את הטוב מהרע
ואיך מוציאים את הרע מהטוב
איך בוכים בשמחה
ואיך צוחקים בעצב
לבן הוא משעמם
ושחור כה קודר

אחד אומר המשך
ושני אומר עצור!
אחת אומרת עזרת
והשניה- פגעת!
ואם אקשיב לעצמי?
רק אשמע אותו שוב-
לבן הוא משעמם
ושחור כה קודר

אך אולי המים יכבו את האש,
הרע שבטוב אותי יחשל,
הטוב

במסגרת הבגרויות והמתכונות הכל כך חביבות (אהם אהם...) נתבקשתי לכתוב מאמר על הכעס אז בגלל שהקלדתי אותו חשבתי עליכם ופשוט (?) שלחתי...
ההוראה היתה להסביר את הנמשל שלעיל, לכתוב תוצאות של הכעס ואף פתרונות...
אתם מוזמנים לבקר... יותר קשוחים מהמורה שלי לא יכול להיות... מקווה שתהנו!!


"אל תבהל לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח" (קהלת ז, ט)
"כשהקומקום רותח וגולש אין נשפכים רותחיו אלא