ים של דמעות בשתי עיני, ליבי זועק שובה אלי.
קולי שובר את הדממה,
התשמע?
זוהר,
מי הרשה לך לבכות
כשלאחרים כבר נגמרו הדמעות
צחקת ושמחת, חייכת לחבר
חיכית לכל טלפון
רצית לדבר
הטלפון נדלק, החיים פתאום עוצרים
שומע את הקול שלך
אין עוד אנשים
זוהר,
מי הרשה לך לבכות
כשלאחרים כבר נגמרו הדמעות
הלב בוכה בשקט, הצוואר קצת מתכווץ
הכאב יושב בגוש
והשקט מתמשך...
תגובות
נקודה בסוף בית - חובה.
אהבתי את ה'פזמון' מאד!
"הכאב יושב בגוש" - מעט מוקרץ מידי, לא?...
שוב - יפה מאד!!
התחברתי כ"כ..!