יום-יום בלי לדעת,
בלי לראות,
בלי לגעת,
ובלי להיות.
חיים-לא חיים,
למות, לא למות?
עוברים-לא עוברים,
לא איכות, לא כמות.
עם כלות החושים,
ואובדן הרגשות,
יום היה כשנים.
השנים- מבוזבזות.
עם עצימת העיניים,
מילה אחרונה.
לא עשיתי, לא הרגשתי,
לא עוד ארגיש-
נשימה אחרונה.
נשמה מיוסרת,
חוזרת,
נקייה ותמה.
עוד רגע אחד...
ודממה.
תגובות
זה היה נראה לי משונה בכתב-יד אז עשיתי ככה... זה מוסיף למשקל הנכון בשיר.
שיפצורים- ממש קטנים
אבל עזבי.. ניתן לך מנוחה.
זה שיפצורונים (ואולי לא) של מה שנראה לי לפחות חלק. אין לי שימצון - זו האמת.
יום-יום
בלי לדעת,
בלי לראות,
בלי לגעת,
בלי להיות.
חיים-לא חיים
למות - לא למות
עוברים - לא עוברים
לא איכות, לא כמות.
עם כלות החושים,
ואובדן הרגשות,
יום היה כשנים.
(ו?)השנים- מבוזבזות.
עם עצימת העיניים,
מילה אחרונה.
לא עשיתי, לא הרגשתי,
לא עוד ארגיש-
נשימה אחרונה.
נשמה מיוסרת,
חוזרת,
נקייה ותמה.
עוד רגע אחד -
ודממה.
אני מעדיפה את הבית הראשון מסודר, ואני גם רוצה לקשר את ה"יום-יום" ל"בלי לדעת"- זה לא ילך.
את "למות לא למות" רציתי להדגיש בתור שאלה.
את "השנים מבוזבזות" אני רוצה להפריד מהבית השלישי. זה היה כמו שהצעת במקור [אחת הטיוטות] אבל שונה.
בקיצור- באמת תודה, אבל נדמה לי שזה נוגד את הכוונות שלי.
וגם אני ניסיתי להוריד את השורה הראשונה - אבל אין לי מושג אך הגדרת את רווחי השורות שלך-
זה לא ירד. (ז"א רווח רגיל). ולא בטוח שזה יותר טוב - לא ממש הצלחתי לשחק עם זה ולראות.
אבל חופשי. מה שתרצי. זה שלך.
אבל קראתי המון.
כזה ספר דכאוני... יותר גרוע מאיכה.
תמיד רציתי ללמוד אותו.
המו-ות. מי שחי - 'יודע' מה למות. לחיים!