בסיעתא דשמיא גדולה!
חנינה
והנה היא הרימה עיניה,
לאחר תקופה ממושכת.
כך לבדה מול התופת
צועדת בחושך ושותקת.
היא הריחה שהים סוער
טעמה מים מלוחים
הרגישה שהגלים חזקים
והחול תמיד צרב לה.
היא עצמה העינים
למרות שתמיד פחדה מחושך.
אין לה תשובות משלות.
רק בליבה פועת אמונה!
בכתה מעמקי ליבה
ולא ידעה שדמעותיה-
שקעו בעמקי הים
וכעת, הן שוטפות פנינים...
עכשיו- היא פקחה העינים,
היא יודעת שהיא מבינה.
המציאות זועקת מולה
מתנפצת כגלי הים.
היא מביטה בי
בעיניה העמוקות,
כעיני עבדים אל יד אדוניהם,
כעיני שפחה אל יד גברתה.
בעיניה סימני שאלה
מפרות את הדממה.
איך אסביר לה?!
ואני בעצמי לא מבינה...
אני אוחזת ידה,
פתאום היא כל כך שברירית וקטנה.
ועיננו, אל ה' אלוקינו
עד שיחוננו!!!
_________________________
חננו ה'!!!
תגובות