יצירות של Reutot

לק"י חיים מתים בעולם שמלא, מתבלה וכלה אני רוצה לחיות. בחיפוש אחר אנשי החיים, אך הם כבר מתים במותם הם קרויים חיים. הרהורי גוברים, הם במותם ציוו את החיים ואני רוצה לחיות, לחיות בחיים! ______________________ מוקדש לחיים ולמתים בשני העולמות...

לק"י משתעשעת זה בא והולך ואני לא יודעת איך כמו איתות מוחשי- הארה משמים. ואני מפזזת, משפשפת העיניים... לא ידעתי על מה לחשוב. אם זה אסור, או שזה טוב. עסוקה בלסאמות את הלב. שמחה שהכל לא ברור, שלא יהיה ממה להתאכזב... למחשבות הוא מקשיב, כי המה הבל הוא יודע. העתיד מוגמר בידייו, בורוד הוא צובע. ואני, משתעשעת בבינוני, המכחול הוא דימיוני... דאגה ממוטטת את רגלי. ואני לא יודעת כי סומא הוא ליבי. פתאום--- הארה כה גשמית. תנחומייך ישעשעו נפשי!!! __________________________ מוקדש לשליחי המקום המא/עירים אותנו...

נדנודים על עולם בקטן אני מתנדנדת. עיתים מתרוממת, עיתים נופלת. השמימה עליתי עננים מחבקים, ציפור מחייכת וכוכבים מנצנצים. רוח מלטפת ואני משתזפת אי שם בשחקים. עכשיו אני נוחתת- בחוזקה נופלת איברי מתפרקים. הייתי בשמים, לשניה עצמתי העיניים איך הגעתי לכאן? על נדנדתי אני מונחת ציפור מציצת שיר ניחומים... ואני תוהה ושואלת זה כך או אחרת?! אחרי כל עליה יש ירידה? מתכוננת להמראה, לוקחת תנופה. מאמינה שהפעם לא אפול! ________________ מוקדש למתנדנדים

מסגירה את עצמי ואז, בדקה אחת של לחץ, בלי הרבה תשומת לב. מתגלגלת דמעה אחת קטנה ומסגירה רגעים גדולים של כאב. ואז, לא משנה מה אומר, אני חשופה! רגשות שניסיתי לטייח, מתפרצים והורסים הכל. ואז, אני שוקעת בפנים. אין דרך חזרה! מתנתקת מהמציאות החיצונית וכולי מהרהרת ברגש הפנימי- שהחצנתי.

בסיעתא דשמיא השמים הם הגבול?! למרות שהדרך תלולה ומבטי נעוץ מעלה, אני מחליטה לעצור! לפני, עוד ארוכה הדרך אך גם לעצירה יש ערך. למרות הרצון לדהור! לא מתייאשת, רק מעט חוששת וחולמת על האור! אחרי כל המאמצים, העמידה באתגרים ועדיין לא הגעתי לדרור! עוצרת ומחכה, לעזרה משמים- שתרים אותי כפליים. בטוחה שכך על הכל אשמור! מרימה ידיים לאלוקים שאותי יקים ולהגיע לפסגה יעזור! אומנם עוצרת, אך מתחייבת- את הקושי בהצלחה לעבור!!!

יש רגעגים שקועים בהרהורים, להשתפר מבטיחים, אך בפועל לא עושים. יש שעות הראש מלא מחשבות, מחליטים להשתנות, אך הידיים מובטלות. יש ימים חושבים שזורמים, כל דבר דוחים, אך לא מרגישים שנגמרים. יש חודשים בחגים עסוקים, מתכוננים, מתרוצצים, אך לחופש מחכים. יש שנים עמוסים בהרהורים, מלאים החלטות, אך מוכרחים לעשות!

יש כאלה שמרגישים אותך קרוב יש כאלה שמרגישים אותך קרוב כשהם מצליחים, וכשטוב על הלב. יש כאלה שמרגישים אותך קרוב כשהם במשברים, וכשרע וכואב. אבל כולם, אתה יודע כשנפגשים עם עצמם, שמרגישים את נשמתם, כשהולכים לאיבוד, כשזקוקים לעידוד, הם מרגישים אותך קרוב. הם מרגישים את "החלק אלוקה" שבתוכם. ואותך הם נהנים לאהוב. כי רק אתה מאמין ביכולתם! [מוקדש לאחד שקרוב, שאוהב, שמעודד ושמאמין בי--- מוקדש לאלוקים שלי!]

מאין יבוא עזרי ? / ! הבטתי להרים- מאין יבוא עזרי. קראתי בכל כוחי, התפללתי מליבי. הסתכלתי מעלה, לשחקים מגששת בדרך בעננים אפלים. לא ידעתי, לא חשבתי שאתה לידי. מקום שכינתך הוא מעון משכני. לא ראיתי ולא הרגשתי- שאתה כאן למטה לידי ולא הורדתי עיני. על עננים צחורים תליתי תקוות. אני מחכה וממשיכה לצפות. ואתה ממתין לי למטה... נשאתי עיני ואתה באת ארצה. לא הרגשתי שאתה לידי. ואתה ברוחך ניערת אותי, לא ענית לא הושעת... 'רק' ירדת למטה. רגלי באדמה וצווארי נתפס למעלה ואתה מצפה לי. לבסוף הרמתי ידיים הורדתי בייאוש עיני מן השמים ומצאתי אותך מחכה לי. מאז שוכן אתה במעוני הולך איתי בשביל שלי בשבילי!!! __________________________ השיר הזה נכתב מזמן ונעלם ... לכן, הוא מוקדש לאלו שהלכו לאיבוד ואני מקווה שהם ימצאו את עצמם כמו השיר...

ימים חשוכים באו עלינו ימים חשוכים, זה לא באשמתינו כי אלו החיים. ימים שהם לילה ואנו רדומים. בלי רגש בלי שכל, לא רואים לא שומעים. בימים החשוכים חשובים המעשים! ללב אין מחשבות... רק אמונה ורגשות. אז במקום לגשש באפילה, נעשה מתוך כפיה. לא נחשוב לא נתחבט, אין על מה להתחרט! וכך מבלי להבין נכפה על עצמינו לעשות את חובותינו. כי רק אז יהיה: כיף י-ה! ואים רק נזכור שבחושך מתגלה האור. נעשה ונוכיח שאת החושך אפשר להפריח! ואולי בחושך אחר בלי שום הסבר, הוא יאיר את האור והאפלה תגמר! _____________________ שנזכה לימים מוארים...

בסיעתא דשמיא גדולה! חנינה והנה היא הרימה עיניה, לאחר תקופה ממושכת. כך לבדה מול התופת צועדת בחושך ושותקת. היא הריחה שהים סוער טעמה מים מלוחים הרגישה שהגלים חזקים והחול תמיד צרב לה. היא עצמה העינים למרות שתמיד פחדה מחושך. אין לה תשובות משלות. רק בליבה פועת אמונה! בכתה מעמקי ליבה ולא ידעה שדמעותיה- שקעו בעמקי הים וכעת, הן שוטפות פנינים... עכשיו- היא פקחה העינים, היא יודעת שהיא מבינה. המציאות זועקת מולה מתנפצת כגלי הים. היא מביטה בי בעיניה העמוקות, כעיני עבדים אל יד אדוניהם, כעיני שפחה אל יד גברתה. בעיניה סימני שאלה מפרות את הדממה. איך אסביר לה?! ואני בעצמי לא מבינה... אני אוחזת ידה, פתאום היא כל כך שברירית וקטנה. ועיננו, אל ה' אלוקינו עד שיחוננו!!! _________________________ חננו ה'!!!

הגיע הזמן! ואולי הגיע הזמן לשנות גישה, במקום לחכות לך- פשוט לפעול עמך. מלתלות עיניים בשמים ולהפיל דמעות כמים, להפשיל שרוולים ולהכין הידיים, לפעול ולעשות! במקום לשבת ולקוות, להכין לך מקום משכן לשלמות. לעשות מאמץ- השתדלות. שתהיה עשיה, שתשרה בה הברכה ואז נזכה סוף סוף לגאולה!!! _________________________ שנזכה....

עוצרת ומחכה עכשיו, הלב אומר לעצור אחרי כל ההשתדלות, בדרך לגבהים כשהפסגות בבוז אלי מחייכות. עברתי את קו התקן. אין בי מאמין, הקשיים כה מרובים ואני שואפת נגד כל הסיכויים. לא, אינני נשברת, רק עוצרת ומושיטה ידיים לאבא'לה בשמים. כל כך הרבה עשיתי, באתגרים עמדתי המשכתי להתקדם לא אבוש ולא אכלם! מתקדמת אט אט עוד נשאר בי הלהט, אך לבד לא מסוגלת בכל מאודי מתפללת. מקווה ומחכה למעלית, שתביא אותי לתכלית- מחכה לסיעתא דשמיא!!!

חלום מקודש אבותי, על זיו יופיך חלמו בגלות מהשמדה נשמרו על חמורים וכנפי נשרים רכבו הרים ומדברות עברו ועלו! אחיי, בגלות נאבדים מול אויביך בניסים נלחמים את שמימותך מפריחים על עפרך נאנקים ואני? בשרידיך משוטט בקינותתיך מתחבט מאויביך כמעט ומת וחולם... שאזכה לחזות בזיו יופיך עם מקודשיך להתקדש מתחיית המתים להתרגש במקדש עם משיחך! ___________________________ מוקדש באהבה לעם הקדוש3>

לא סתם צבע אדום במקום לסמל צבע של כלנית ופריחה של אהבה ושמחה חי וחם של אש המאיר את הלב ילדותי ומשתובב הוא מסמל צבע רע צבע שמקפיץ אנשים שמפחיד את האמיצים, שצובט בלב, שהורג וכואב, שמאיים על אזרחים, שמפר את שגרת החיים, שמרעיד את החושים, שגורם לחרדות ופחדים, שמתאסף לשמונה שנים, של חיים לא רגועים ולא נוחים, שסוגר במקלטים, שמבריח תושבים, צבע שאמור לחמם את הלב, אך במקום זאת הוא צורב...! צבע אדום צבע של זריחה... אך גם של שקיעה...

מראה יושב וחושב כמה בעולם יש כאב. מול מבטים של אנשים שמבפנים מתים... מביט ורואה איך הסבל לא מרפה, בנפשות הוא נאחז לחיים הוא בז! מבין ומתוכנן בסכנות שיש כאן, אך בכל זאת לא מפחד. צרת רבים, מתעודד... יש נגלה ויש נסתר, יש עקום ויש מוזר. לא יכול לא מסוגל לעצור את הגלגל. אני יודע ומאמין שאני לא מבין, עוצמות של טוב- לא מקרינות רע... השפיטה היא בחירה- להביט על החיים ולראותם משתקפים אלי במראה!!! ________________________ מוקדש בדמעות למגי ע"ה.

באור קצת אחר...! ניסיתי לחשוב איך אוכל לתאר את הרעות באור קצת אחר. יותר זרקורי, יותר מליצי, אך בכל זאת אמיתי. כנר קטן עם שלהבת גדולה, ענק וגמד זו אינה אמתלה. מבט בעיניים רב משמעות, אולי רציני ואולי זוהי שטות... בטוב וברע ידיים נחזיק, את החושך, באור שלנו נדליק. אחת לשניה נעזור לא למעוד, בנסיונות ובקשיים בגאון נעמוד. זה הוא האור וזו הרעות, שתינו יחד נשאף לשלמות. הדרך ארוכה, כוחנו חזק ובשקט שלנו יחד נצעק...! ________________________________________________ אים זה לא היה ברור... השיר הזה מוקדש באהבה ובהערכה לאורושלי!!!3>

שבע יפול צדיק וקם? המטרה לנגדי, הנשמה שואפת ונופלת המטרה לנגדי, פעם מתגברת פעמיים נכשלת המטרה לנגדי, נשמתי מתקרבת ומתרחקת המטרה לנגדי, לא מוותרת ולא נשברת