בין ערביים, רוח קדים
חושך. אפילה.
בקול דממה נפזרים.
רוח אלוקים
מרחפת על פני המים
זוג עיניים
בזיע ויעף
כוספות לשמיים.
והנשמה מאירה.
מלחמה.
איזהו גיבור? שאותו הוא כובש.
סטרא אחרא.
מנסה קמעא, כולו חושש.
מוחין דקטנות.
סביב קודר, תהום רחבה.
גשר צר.
רק לא לפחד, זה העיקר.
והנשמה מאירה.
ערפל.
אל ההר אשר שם הוא.
עזות דקדושה.
בוכה, צועק, בכל נפש רצהו.
הסתר. יאוש.
בקהות חושים, בלבול, כעס...
שוועתינו קבל!
איכה תרעה, בחוסר מעש?
כשהנשמה מאירה...
גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים?...
תגובות