קטן אחד,
שיריו, כאין וכאפס,
מול בכיו.
והוא עומד,
מול שירי הגדולים,
וכותב.
עפרונותיו מולידים עפר,
מילים אוויר,
שיריו כלום,
גם מול פשוטי הפזמונים
ועלובי המזמורים.
---
הלזה ייקרא ארספואטיקה? אין לי מושג.
נכתב בשיעור ספרות [כתבתי בו 4 שירים] בהשפעת שיר של המשוררת הדגולה מכנרת.
תגובות
רעיון מדהים!