בע"ה.
היד הכותבת
מקבלת שוק חשמלי.
מיד זרה ואוהבת.
נצמדת. מרעה לי.
הלב פועם.
וחדל פתאום.
כבר לא רועם.
השחר שוב הקדים היום.
והזיעה הקפואה כדם נגרת.
משננת עבר. ונזכרת.
הרגש חובט. אותי מקדם.
מה קרה שם, בניסן הקודם?
חשבתי שעבר. חשבתי שנגמר.
אך קומתי עוד לא דומה לתמר.
כל עצמותי תאמרנה.
כל חוליה צווחת, מעונה.
לשכוח מה היה.
לקלף עוד שכבת צמרמורת.
יובש ישנו. דמעה לא מצויה.
נימי-בשרי נזילים כחמרמורת.
חירות אט-אט נחרטת.
לפתע נמוגה. פתאום מתרחקת.
אזיקי זכרון את ידי לופתים.
ראשי נכרת לתהומות עמוקים.
תגובות