אבוד

מאת
dvirs
פורסם בתאריך ד' בסיון תש"ע, 17/05/2010

בס"ד


נמצא בעולם,
אך העולם ממני רחוק.
מחייך לכולם,
אבל מריר בפנים עמוק.


מנסה לעזור,
בעוד נואש לעזרה.
ממלא בי חור,
ונפערים עוד שבעה.

 
מביט לעתיד,
אין שם תקווה.
הייאוש מתמיד,
ודוחה כל חדווה.
 
תועה אני בדרכי,
כשה אובד רועו.
איבדתי ערכי,
ושוב איני מוצאו.
 
תר אחר אמת,
וסיבה משכנעת דיה;
מדוע להמשיך בחטא,
ולהעדיף חיי ממיתה.
 
מבור גלות נפשי,
אזעק אל אלוקי.
-עזור לי אבי
ליישב סתירותי!

 
המצא לי משמעות,
תפקיד בעולם.
שאחיה מתוך השליחות,
המיוחדת לי מבין כולם.

תגובהתגובות