החלום / מיטל
שוב שוקעת בחלום מציאותי
כמו רואה את פניך
מתגלות בערפל.
וליבי נשרף במבט
עיניך היפות והחודרות כאחד
האטומות לנפשי הפתוחה.
לרגע ניצוצות מאירים את הצל
אך השמש זורחת לאט
והמחזה האפור נעלם.
עוד בוקר חשוך,
שוב קר כתמיד,
התפכחות,
והחלום נגמר.
*
אשמח לביקורת בונה..
(מבוסס על סיפור אמיתי. אז בבקשה, ברגישות)
תגובות
כלכך נגע בי והמסר כ"כ ברור.
זה יפה, וחבל שזה יפה.
כי זה עצוב.
המסר הועבר בצורה חותכת ולעניין, כתוב מצויין, ענייני בלי יותר מדי תוספות שמציקות לעין. פשוט טוב.
כל הכבוד.