עמדו ורקעו ברגליהם
התנדנדו באי נוחות
נפנפו נפנפו בדגליהם
צווחו וצווחו עד בכות
טרקטור הרס את הראשון
מנוף הרים את השני
כך נהרס לו האחרון
יפה התואר שבגני
זו המדינה וזו שכרה
חרקו וגעו צעירים
זו המדינה, אך לא כולה
בכו בכו הזקנים
חרבה לה היפה בגנים
נשרפה נעקרה לבלי די
ערימות ערימות של בתים
אין שריד אין שריד ואין חי
לא חלום הוא זה
ואף לא סיוט
בהירה היא המראה
מראה המציאות
תגובות
עמדו ורקעו ברגליהם
התנדנדו באי נוחות
נפנפו נפנפו בדגליהם
צווחו וצווחו עד בכות - המילה "בכות" יצרה לי כאן חרוז מעט מאולץ. לא יודעת, אולי זו רק אני.
טרקטור הרס את הראשון - אולי עדיף "טרקטור הרס הראשון"
מנוף הרים את השני - כנ"ל: בלי המילה "את".
כך נהרס לו האחרון - "כך נהרס אחרון" (אם קריאת המילה "אחרון" כפי שקוראים אותה היום: aharon) או "כך נהרס לו אחרון (אם קוראים המילה "אחרון" בצורה תקנית: ahron)
יפה התואר שבגני - לטעמי עדיף בלי "ש".
זו המדינה וזו שכרה - זו מדינה וזה שכרה
חרקו וגעו צעירים
זו המדינה, אך לא כולה
בכו בכו הזקנים
חרבה לה היפה בגנים
נשרפה נעקרה לבלי די
ערימות ערימות של בתים
אין שריד אין שריד ואין חי - מעולה!:)
לא חלום הוא זה
ואף לא סיוט
בהירה היא המראה
מראה המציאות - על הבית הזה אין לי עצות מעשיות, אך אני חושבת שאפשר לעבוד עליו מעט, כך שיתאים יותר לקצב ומשקל השיר.
אהבתי מאד את השיר. שיר אמיתי וכואב. חילך לאורייתא.
רבקה.
מדבר על המציאות המצערת של עקירת "גוש קטיף",
החלטתי בכל אופן להעיר, נדמה לי שהיבט זה בהיר לכולם, לכון הוא קצת "בנאלי".
כדי ליצור משהו חדש בקשר לנושא זה, צריך קצת פלפל...