14/08/08
"זה ממש לא מגניב תהל, זה מגוחך"
"ואווי. טליה כדאי שתירגעי, זה אחלה רעיון מה יש לך? את שוללת כל דבר ולא מציאה כלום"
"דווקא הצעתי את הרעיון הכי נורמאלי עד עכשיו"
"כן. ארוחה. כי זה פשוט מאד לא מגוחך..."
"ארוחה שווה כזאת. הגזמת!! זה הרבה יותר מגניב מלקנות לה את הרכב צעצוע הזה על שלט. למה שפשוט לא נקנה מתנה אוטומטית לנתנאל?"
"וזה יתאים גם ליאיר" הצטרפה יעל מחויכת.
"טוב. הבנתי אתכן" אמרה תהל נכנעת "אז לא נקנה לה את המכונית הזו"
"אני שמחה שירדת מהרעיון" אמרה טליה פולטת אנחה דרמטית.
"צריך לחשוב על משהו שישמח אותה באמת. לאו דווקא משהו שקשור ישירות לטסט שהיא עברה" אמרה יעל והביטה בתהל מבודחת.
"טוב. הבנתי כבר. המכונית הזו לא הייתה רעיון מוצלח. דיי.. רדו ממני"
"תגידי טליה, את ביררת בכלל אם נטע יכולה היום?" שאלה יעל.
"כן. אמרתי לה שאני חייבת לדבר איתה. כי אני רוצה לבטל את המקום שבו סגרתי שירות שנה הבאה. ושאני לא יודעת מה לעשות. כמובן שכשהיא שמעה שאני צריכה עזרה בהחלטות היא מיד אמרה שהיא תוכל. אז בסדר..."
"כל כך אופייני לנטע" ציינה יעל.
"לגמרי" הסכימה איתה תהל.
"טוב. בוא ניסגר רגע על מה קונים. אני בעד שניקח את הפוף הזה שראינו למעלה. הוא במחיר מבצע של 1+1 ואני גם ככה קונה אחד לדקל אז זה יוצא רק 60 שקלים שמתחלקים בינינו" אמרה יעל ולמעשה סגרה עוד אופציות של שיטוטים מיותרים בחנות.
"נשמע לי מצויין" אמרה תהל.
"גם לי זה נשמע אחלה" הסכימה טליה "מה שקצת פחות אחלה וקצת יותר מוזר היא העובדה שאת קונה מתנות לדקל? ממתי זה?"
"אה" אמרה יעל נבוכה "זה ממתי שמפסידים בהתערבות".
תהל וטליה טפחו על שכמה של יעל. "תתעודדי מותק.. דקל עושה רושם של אחד שקשה לנצח בהתערבות..."
"ספרו לי על זה" לחשה יעל גוררת את הפופים אל עבר הקופה.
13/08/08
נטע נכנסה הבייתה מכונסת ושקטה. חגית שהבחינה בכך תיארה לעצמה שגם הפעם היא נכשלה בטסט. היא התקרבה לעברה מנסה למצוא מילות עידוד נכונות. בכל זאת טסט עשירי...
"עברתי" אמרה נטע.
"ואוווו... איזה ויפי..." קרנה חגית מאושר וחיבקה אותה.
"כן"
"אז למה את נראית ככה? כל כך עצובה? כבר חשבתי שלא עברת..."
"סתם. אין לי כל כך מצב רוח.."
"מה קרה מותק שלי?" שאלה חגית עדיין חובקת את נטע.
"סתם. פשוט שאיך שסיימתי את הטסט ראיתי את אח של טל עובר שם ברחוב "יהלום". ודיברתי איתו. הוא סיפר לי שעד לא מזמן הוא התעסק בכל מיני עניינים לא רצויים בוא נגדיר את זה ככה. ועכשיו הוא כנראה יועמד למשפט כי מישהי מאותה התקופה תובע אותו. הוא גם ככה שבור מהמוות של טל וכל כולו מלא ברגשות אשמה ועכשיו הוא צריך עוד לאגור כוחות בשביל המשפט הזה. ועזבי אותו אמא. ההורים שלו עוד לא הפנימו שטל איננו והנה עוד בשורת איוב. פשוט כואב לי הלב עליהם..."
חגית חיבקה את נטע חזק. הרגישות שלה כל כך נגעה לליבה. היא ידעה שנטע עומדת בפני תקופה לא קלה. המוות של טל שטרם התאוששה ממנו. הטסטים הרבים שנכשלה בהם ללא הרף. הדמיונות שלה בדבר הצעקות והמלמולים של צחי. מבטי הרחמים שהיא נאלצת לשאת לאור העובדה שרבים מן הרופאים בטוחים שאיבדה את שפיות דעתה באופן זמני ושהיא נוטה לדמיין ועוד להאמין בדמיונותיה. המפגשים המחודשים עם הפסיכולוגית שנטע כל כך לא אוהבת וזאת לאור אותם הדמיונות. וכמובן שניתוק הקשר עם איתי. כל כך הרבה לילדה אחת כל כך רגישה. חגית המשיכה לחבק את נטע. המשיכה עד שכמעט מחצה אותה כליל. "לך כואב עליהם" הרהרה חגית "ולי כואב עליך. מתוקה שלי..."
14/08/08
"אתן ממש ממש מאחרות" עדכנו שליו ואמונה את יעל, טליה ותהל שפסעו בכבדות מחזיקות פוף ענקי בידיהם.
"טוב תראו אנחנו עשינו משהו בשונה מכן.." הצטדקה יעל.
"תקשיבו. נטע עוד שנייה באה אלי" אמרה טליה "אז אני אשים את הפוף בחדר שלי ביחד איתכן וכשהיא תדפוק בדלת אתן תעמדו בדממה בסלון ורק כשהיא תיכנס אנחנו נשיר לה שסוף סוף היא מצטרפת אל כל הקולים שמקומם הוא מקדימה כמובן.."
"מאחורה" מחתה שליו.
"לא קריטי עכשיו. יאללה תעלו אלי הבייתה והפעם את ואמונה סוחבות את ה"עניין הזה"" דרשה תהל והצביעה על הפוף.
"זה מורח כי זה בסך הכל טסט. ליום הולדת שלה לא עשינו משהו כזה. אני בספק אם לחתונה נעשה משהו יותר מרשים..." אמרה אמונה בעודה מתנשפת במדרגות תוך כדי סחיבת ה"עניין".
"טוב. כולנו יודעים שזה ממש לא רק כי היא עברה סוף סוף טסט" אמרה יעל "זה הרבה מעבר".
"כן. טוב תראו מישהו צריך לעודד אותה עכשיו. כשאין את איתי..."
"את חושבת שזה יחזיק מעמד, כל הפרידה הזו?" שאלה שליו.
"כן" אמרה יעל החלטית "כשנטע מחליטה היא מחליטה".
"חבל. הוא היה חמוד" ציינה טליה.
"טליה, אני רואה אותה מהחלון, היא עולה במדרגות" אמרה תהל.
"טוב. אז אממ.. זוזו.. בדיוק.. תעמדו שם.. כן בסלון.." אמרה טליה ונגשה לפתוח לנטע הדלת.
תגובהתגובות