לא אבכה על צבא יהודי שגירש והחריב
לא אבכה על רבנים עטויי וסט ממשלתי שכיוונו הנוער לאוטובוס
לא אבכה על נוער ששמח ורקד וחיבק את הפוגעים שבאו לפגוע
לא אבכה על אדישות הציבור הישראלי שהמשיך בחייו ללא כלום
שערי דמעות לא ננעלו אלא הוצפו וטובעו
והעיניים כבר יבשו והלב כבר אדיש
וכבר לא אכפת מאיראן או חמאס
אם אלו בניך ישראל, מוטב בלעדיהם
מזל שרק יום אחד בשנה זה תשעה באב
אחרת לא היינו עומדים בזה
אחרת היינו מואסים בחיים
מזל שכל הצרות התרכזו ליום הזה
ולמה אשקר, איני יכול להפסיק לבכות
תגובות
"אמר להם הקב"ה לישראל, בני - כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מה אני מבקש מכם? אלא שתהיו אוהבים זה את זה ותהיו מכבדים זה את זה" (ציטוט לא מדויק, אינני יודעת מהיכן. נניח כרגע שהמקור הוא ממסיבת הסיום של כיתה ו' של אחי הבכור... :))