יָחֵף

פורסם בתאריך כ"ז באב תש"ע, 07/08/2010

 

יָחֵף

אֶל מוּל הַרְכֲסִים

כַּאוֹהֲבִים אֵלָיו

שָׁרִים

 

יָחֵף

רָץ בֵּין שְׁבִלֵּיהֶם

לוֹגֵם מִמִלֵּיהֶם

 

וַיַחֲצִיף פָּנִים

 

אֵיךְ כָּךְ עֶלֶם חֲמוּדוֹת

תָּעָה, עָבַר בֵּין הַשָּׂדוֹת

עִקְּבוֹתָיו הִשְׁאִיר

עוֹדָן חַמּוֹת

אַךְ שׁוֹב יָשׁוּב

תְּפִלָּה בַּלְּבָבוֹת

 

תְהוֹם

אֶל הַתְּהוֹם קוֹרֵא

הוּא כְּבָר בְּעֵינָיו

נִבְזֶה

 

פָּנָיו

לֹא הֶחֱזִיר אָחוֹר

הִתְבַּיֵּשׁ הַבִּיט (שׁוּב)

בַּטּוֹב

 

אֵיךְ כָּךְ עֶלֶם חֲמוּדוֹת

טָעָה, רָעָה בֵּין הַשָּׂדוֹת

עִקְּבוֹתָיו הִשְׁאִיר

עוֹדָן חַמּוֹת

אַךְ שׁוֹב יָשׁוּב

תְּפִלָּה בַּלְּבָבוֹת
 
* שיר זה נכתב בעקבות מראה שראיתי עת הלכתי לפעולת ערב שבת קודש בסניף במקום מגורי. לפני ראיתי את אחד השכנים הגרים בבנייני, נער אשר בא ממשפה דתית מאד. לראשו לא היתה כיפה, ולבושו לא הלם בן של מלך. הלך הוא כאשר משני צדדיו הולכות נערות אשר אף הן הלכו בצורה אשר איננה מתאימה. כאב לי על אותו מראה, וזה מה שיצא. ברוך ד', כיום, שלוש שנים אחר כתיבת השיר - לא נשאר הדבר בגדר תפלת הלב בלבד...

תגובהתגובות