בחשכת החיים

קצת לא מובן, הסוף אופטימי?

בס"ד

בוקר טוב,
ראיתי שהגבת על השיר "בחשכת החיים".
כתבת שהוא היה לך קצת מוזר, וקצת לא מובן, ושאלת אם הסוף אופטימי.

בכללי, אני לא אוהב להסביר את השירים שלי, כי אני אוהב את הרעיון שכל אחד יכול לראות את התמונה שלו בשיר.

ובכל זאת, ההשראה לכתיבה הייתה "דיאלוג בחשיכה".
הבית הראשון מתאר את ההתקדמות וחיי ההווה של העיוור הטרי. או אדם שחווה עיוורות זמנית.
הוא מתקדם באיטיות, ממשש, מועד, מחפש "זוויות" (סימנים מוכרים שיעזרו לו).

הבית השני מתאר את הצד האקטיבי של החיים, את החיים רועשים וחולפים מסביב- וכעיוור, הוא מתחרפן, הוא אל יודע מה קרה, מה זה הרעשים האלו, מה קורה? לאן כולם רצים? פאניקה.

הבית השלישי, מתאר את כל הסיטואציה ממרחק מה, בצורה אוביקטיבית-ציורית.
מעגלי חושך מתכהים בשחור- תנסי לסגור את העיניים בשיא החשיכה- ולהתמקד ולהביט בשחור.
והתוצאה- כלוא האדם מבפנים.
אבל יש פתרון, יש כאן אתגר התמודדות, יש כאן יציאה:
עד שירגע ויוותר על האור - זה נורא מלחיץ, והוא צריך לוותר על הראיה שאבדה או שאין לו.
ויסמוך על חושיו האחרים - ואז הוא יוכל לתקשר ולהתחבר שוב למציאות ולעולם.

השיר אינו בהכרח על האדם העיוור פיזית, אלא ניתן להקיש על כל מצב של עיוורות. כל משבר, או נקודת חשכה בחיים הפרטיים שלנו, או הכלליים של האומה.

על השיתוף. עכשיו הרבה יותר כיף, ומובן לקרוא.
באמת צריך מידי פעם לקבל את מציאות החיים שלנו, ואז לגלות שהיא הרבה יותר טובה ואף נוחה ממה שחשבנו.
וצדקת לפעמים כיף לקרוא בלי לדעת "למה התכוון המשורר", ולפעמים זה ההיפך.
מרגישים צורך להבין ולדעת יותר, כי רואים שיש הרבה מעבר במה שמולך, ואז עולה בך הסקרנות..

התחושה הציורית יוצרת מעגל דמיוני שמכניס אותך לאווירה,

ואז אתה חי את הנקודה.

אבל אני מבקש ממך שבשירים תתמקד בנקודה שאתה רוצה להעביר,

אז הסיכויים שלנו להבין תגדל.

ואין זה סותר לכך שכל אחד מבין קצת אחרת, ע"פ ידיעותיו הקודמות ותבונתו, כי כל אחד אומר לעצמו את אותה נקודה במילים אחרות.

עשיתי חיפוש בגוגל ובטעות נקלעתי לכאן
ואני חייבת להגיד לך-אתה ענק!
אני לא אוהבת להודות בזה-אבל התרגשתי
איזה מילים! איזה עומק! ואיזה סיום מדהים
תודה